פסיקה מעודכנת של בית הדין לעבודה קובעת בין היתר כי גם עובד המועסק כפרילנסר, שאינו מקבל תלוש שכר אלא מתוגמל פר חשבונית, יכול להיחשב עובד. מטבע הדברים, יש לכך השלכות רבות גם לגבי האופן שבו העובדים מתנהלים מול המעסיקים וגם מבחינת החובות והזכויות המשפטיות שלהם
הנושא של הכרה ביחסי עובד מעביד מול פרילנסר מורכב מכפי שנהוג לחשוב. קודם כל, בכל מדינה בעולם מתייחסים מעט אחרת להגדרה של מהו עובד לעומת מהו פרילנסר. לאחר מכן, מביאים בחשבון את ההבדלים בין סוגים שונים של מעסיקים. יתרה על כך, בשביל להבין לעומק את המשמעות של הכרה ביחסי עובד מעביד מול פרילנסר צריך להיות בקיאים במידה מסוימת בנהלים משפטיים כאלה ואחרים.
החשיבות של הכרה ביחסי עובד מעביד מול פרילנסר
מה שאין עליו עוררין זו החשיבות של הכרה ביחסי עובד מעביד מול פרילנסר. מצד אחד, היחסים בין כל מעסיק לבין כל עובד חייבים להיות מגובים בנהלים, חובות וזכויות. מצד שני, פרילנסר לא יכול להיחשב עובד מן המניין. הסיבה לכך היא שאותו פרילנסר לא מקבל תלוש שכר קבוע מהמעסיק, אלא מתוגמל לפי כל חשבונית שהוא מוציא.
כאן המקום להזכיר שהנושא של הכרה ביחסי עובד מעביד מול פרילנסר תקף לגבי כל סוגי העצמאיים: בין אם מדובר בעוסק מורשה או בעוסק פטור. במילים אחרות, אין משמעות לשאלה אם מדובר בעוסק פטור או מורשה מבחינת האופן שבו החוק מביא לידי ביטוי את הנושא של הכרה ביחסי עובד מעביד מול פרילנסר.
מה קובעת הפסיקה המעודכנת?
הנושא של הכרה ביחסי עובד מעביד מול פרילנסר עלה לכותרות בשנים האחרונות בגלל האופן שבו מודל ההעסקה הזה הפך לפופולארי מאי פעם. אמנם את השינוי המשמעותי ביותר ראינו בתקופת הקורונה, כאשר מאות אלפי מועסקים בישראל עברו לעבוד מהבית וחלקם החליטו להמשיך עם זה במודל של נותני שירותים כעצמאיים ולא כשכירים, אבל בפועל זה היה רק השיא של תהליך ארוך יותר.
על רקע השינויים בשוק העבודה, החלו גם במערכת המשפטית להביא בחשבון את האופן שבו צריך להתייחס אל הנושא של הכרה ביחסי עובד מעביד מול פרילנסר ואל המשמעות שלו. לכן למשל הפסיקה המעודכנת שונה מהפסיקה הרגילה, אז צריך להבין מה עומד מאחוריה ואיזה זכויות או חובות שמורות גם למעסיק וגם לעובדים.
הכרה ביחסי עובד מעביד מול פרילנסר בראייה משפטית
פרספקטיבה משפטית מעודכנת מכירה ביחסי עובד מעביד מול פרילנסר לפי תנאים מסוימים. מבחינת החוק, יחסי עובד מעביד הם התקשרות משפטית בין עובד למעסיק רק אם הם עומדים במבחנים וקריטריונים.
בראייה משפטית, שואלים בעיקר עד כמה השירותים שמספק העובד הם חלק מפעילות החברה, עד כמה המעביד מפקח על העובד ושעות עבודתו וכן הלאה. לכן בפסיקה המעודכנת, פרילנסר שמקבל תגמול פר חשבונית זכאי לזכויות זהות לאלו שיש לעובד שמקבל תלוש משכורת.
מבחנים אובייקטיביים המופעלים על ידי בית המשפט
הפסיקה המעודכנת מסתכלת על מבחנים אובייקטיביים מסוימים כדי לקבוע האם מתקיימת מערכת יחסים של עובד ומעביד. מבחינת הפסיקה המעודכנת, הגדרה חשבונאית של עובד פרילנסר לעומת עובד שכיר היא פחות רלוונטית. מבחינה משפטית נטו, מה שמעניין את בתי הדין לעבודה זה האם מערכת היחסים בין עובד ומעביד מתקיימת לאור מבחנים אובייקטיביים מסוימים.
מטרת המבחנים האובייקטיביים היא לוודא שהזכויות של אף עובד אינן מקופחות, בין אם הוא מוגדר על ידי רשויות המס בתור עוסק פטור, עוסק מורשה או עובד שכיר מן המניין. מן העבר השני, הכרה כזו ביחסים של עובד מעביד מול פרילנסר יכולה גם להגן על המעסיק עצמו.
באיזה מבחנים משתמשים כדי להכיר ביחסי עובד מעביד מול פרילנסר?
הסוגייה המשפטית הופכת להיות מורכבת יותר כאשר מסתכלים על מבחנים שונים שמופעלים, כדי לבדוק האם ומתי אפשר להכיר ביחסי עובד מעביד מול פרילנסר. הנה כמה מבחנים כאלה ומה שעומד מאחוריהם:
1. מבחן השתלבות במקום העבודה
המבחן הראשון שאותו בית המשפט בודק הוא מה מידת ההשתלבות של העובד במקום העבודה. מבחינה חיובית, בודקים לדוגמא האם העבודה של העובד היא חלק בלתי נפרד מהפעילות של העסק או מכל סוג של פעילות משלימה שלו.
במקביל, בודקים האם היעדרות של העובד פוגעת בצורה דרמטית בהתנהלות הרגילה של המפעל. לשם השוואה, ההיבט השלילי שאותו בודקים הוא האם העובד אינו בעל עסק עצמאי משל עצמו ועד כמה הוא תלוי בו. כדי לבדוק את זה, מבררים האם העובד משלם שכירות, מעסיק עובדים וכן הלאה.
2. מבחן הפיקוח והשליטה
מבחן אחר ופשוט יותר שאותו ניתן להפעיל על מנת שבתי הדין לעבודה יכירו ביחסי עובדים מעבידים מול פרילנסרים כאלה ואחרים קשור לפיקוח ושליטה. כאן בודקים בעיקר מה מידת הפיקוח שיש לכל מעסיק או מפעל כלפי העובד, כאשר ככל שהוא אינטנסיבי יותר – כך תהיה נטייה לראות בו עובד מן המניין ולא עובד קבלן.
3. מבחן הביצוע האישי ומבחן הציוד
במבחן הביצוע האישי בודקים את הקשר האישי בין האדם שמבקשים לקבוע את מעמדו לבין המפעל שמעסיק אותו. במידה ולמשל אותו עובד נוהג לשלוח מחליפים בגלל ימים שבהם הוא נעדר, יש סיכוי גבוה שיראה בו עובד קבלן.
במבחן הציוד מסתכלים על העלויות שקשורות לכלים שאותם העובד צריך על מנת לבצע את העבודה שלו. אם המפעל או המעסיק נושאים בהוצאות של מכוניות, טלפון סלולרי וכן הלאה – בית הדין כנראה יבחר להחיל יחסי עובד מעביד למרות שמדובר בעובד שמוציא חשבוניות ולא מקבל משכורת קבועה בתלוש שכר חודשי.
4. משך העסקה ומבחן התלות
אי אפשר לדבר על סוגים שונים של הכרה ביחסי עובד מעביד מול פרילנסר בלי להזכיר את משך ההעסקה ומבחן התלות. ככל שמשך ההעסקה יהיה ארוך יותר, יהיה כנראה קל לשכנע את בית המשפט בכך שצריך להטיל מערכת יחסים של עובד מעביד. באופן דומה, ככל שהתלות של הצדדים אחד בשני תהיה גבוהה יותר – כך בית המשפט כנראה יראה במערכת היחסים ביניהם כזו שזהה להעסקת עובד שכיר.
עם מי מתייעצים לגבי יחסי עובד מעביד והכרה בהם גם מול פרילנסר?
מכל האמור לעיל ניתן להבין מספר דברים מאוד חשובים. ראשית, הפסיקה המעודכנת מביאה בחשבון את השינויים בשוק העבודה, אולם היא עדיין שומרת על העקרונות המרכזיים שלה. גם בפסיקה המודרנית רואים בעובד את הצד החלש, לכן מנסים להעניק לו כמה שיותר הגנות. בהקשר של יחסי עובד מעביד, זה בא לידי ביטוי בהבדל הטבעי בין העסקת עובד לפי תלוש שכר ובאופן קבוע לבין קבלת שירותים מעובד שמפיק חשבונית.
שנית, הפסיקה המעודכנת מבהירה את החשיבות של התייעצות עם בעלי מקצוע שמגיעים מהתחום ומכירים אותו. בשביל לוודא מיצוי זכויות משפטיות, צריך לערב עורכי דין שמכירים את דיני העבודה ועוקבים אחרי הפסיקה. רק באופן הזה ניתן לממש זכויות עובד ולוודא שהן מקבלות את התוקף המשפטי המלא והרחב ביותר גם כאשר מפיקים חשבוניות ולא רק מקבלים תלוש שכר קבוע.
