בעבר לא היה צורך כלל להתעסק בסוגיית יחסי עבודה של החברים מול הקיבוץ וכל חבר קיבוץ שובץ לעבודה על פי צורכו של הקיבוץ. בנוסף, הוא קיבל תקציב למחיה בסוף החודש בעוד שהקיבוץ דואג לו לכל צרכיו הנוספים שלו ושל בני משפחתו. אך כיום המצב שונה לגמרי, מאחר ומרבית הקיבוצים במדינת ישראל עברו הפרטה ויש להגדיר מחדש את יחסי העבודה בין הקיבוץ לחבריו
יחסי עובד מעביד מאפשרים לעובד להמשיך ולעבוד במקום עבודתו עם פחות דאגה לעתידו ולתנאים הסוציאליים הקשורים בימי חופשה, ימי מחלה ותנאים פנסיוניים. כאשר חברי הקיבוץ החלו לעבוד בקיבוצים כפי שהיו הקיבוצים פעם, גם להם לא היה מקום לדאגות מאחר וכל שהיו צריכים, קיבלו ממערכת הקיבוץ, כל עוד נתנו לקיבוץ כפי שיכלו.
מההיסטוריה למציאות
המחלוקות והסוגיות החלו להתגלע כאשר הקיבוצים החלו אט אט בתהליך ההפרטה, במקרים בהם העובדים נשארו בעבודתם כפי שהיה עד כה, אך התשלום התנהל באופן שונה לגמרי ממה שהכירו עד היום.
השינוי החל משכר שעתי על העבודה שבוצעה, ובנוסף על הקיבוץ לדאוג לתנאים סוציאליים כפי שמעגן החוק ביחסי עובד מעביד. בד בבד, חברי הקיבוץ, צריכים להתחיל ולשלם על שירותים מסוימים שמספק הקיבוץ. שאלה קיומית נשאלה – האם כל העבודות שוות זו לזו כך שכל העובדים זכאים לאותם תנאים? שאלות שלא בטוח שנמצאו להן תשובות או שימצאו להן תשובות אי פעם.
יחסי עובד מעביד בקווים כלליים
באופן כללי, היחסים בין העובד למעסיקו מאד ברורים – הם נחתמים בתחילת תקופת העסקה ואינם לבחירתם לא של העובד ולא של המעביד. היחסים מושתתים על קביעה משפטית בה המעביד צריך לדאוג לעובדיו לתנאים סוציאליים בסיסיים והוגנים על פי הפסיקה המעוגנת בחוק, וכך בדיוק כשמדובר על יחסי עבודה של חבר/ה מול קיבוץ.
מה כוללים התנאים הסוציאליים? הפרשות לפנסיה, לפיצויי פיטורין, ימי מחלה וימי חופשה על פי חוק. אז בעצם מדובר כאן על חובת המעסיק לדאוג לעובדיו מצד אחד, ומהצד השני, חובת המעסיק לדווח על תקופת העסקתו ללא היכולת להסתירה מהחוק.
מי הוא המעסיק של חבר/ת הקיבוץ?
כיום, לאחר השינוי המהותי של הקיבוץ מהתצורה המסורתית שלו לצורתו המתחדשת והמופרטת, ברור לכל שהקיבוץ הוא המעסיק של חברי הקיבוץ שבחרו להמשיך ולהיות מועסקים בענפיו של הקיבוץ. על כן, יחסי עבודה של חבר/ה מול קיבוץ הם אינם נדירים והקיבוץ נדרש לתת משכורות ותנאים סוציאליים כולל ימי חופשה, מחלה והפרשות לקרנות פנסיה.
מה בדיוק כתוב על תלושי השכר שמקבלים העובדים? הקיבוץ יבחר את השם של החברה או התאגיד שהוא, לדוגמה: "קבוצת יבנה מוצרי מזון" וזאת תהיה חברה לכל דבר ועניין. החל מהתנהלות שלה מול ספקים ולקוחות וכלה בהתנהלות מול כל עובד ועובד.
מה הן זכויותיו של חבר הקיבוץ שנשאר במקום עבודתו?
זכויותיו של חבר קיבוץ שבחר להמשיך במקום עבודתו בקיבוץ לאחר ההפרטה הן זהות בדיוק לעובד חיצוני אשר הגיע לעבוד בענפי הקיבוץ. הזכויות כוללות את כל התנאים הסוציאליים המעוגנים בחוק – קרנות פנסיה, ימי חופש, ימי מחלה, פיצויי פיטורין, ועוד. יחסי עבודה של חבר/ה מול הקיבוץ זהים ליחסיו של הקיבוץ מול עובד חיצוני, יש לשמור על כך על מנת להימנע מאי נעימויות ועוגמת נפש מיותרת.
מה הן חובותיו של חבר הקיבוץ במקום עבודתו – הקיבוץ?
יחסי עבודה של חבר/ה מול הקיבוץ כוללים גם זכויות וגם חובות. אם כן, לאחר שברור לכל מה הן זכויותיו של חבר הקיבוץ אשר עובד בקיבוץ לאחר הפרטה, יש להזכיר כי גם חובות העובד הן עניין. במידה וחבר הקיבוץ מחליט להמשיך ולהיות מועסק בקיבוץ גם לאחר תהליך ההפרטה, מצופה ממנו, על פי מבחנים המגדירים את יחסי העובד – מעביד להיות לויאלי למערכת.
פירוש הדבר שעליו לעבוד ביעילות שכן הוא צריך להוות חלק אינטגרלי מקבוצת העובדים כך שעבודתו תהיה משמעותית, מצד שני אינו יכול לעסוק בעיסוק דומה מחוץ לשעות העבודה, כפי שנקרא בפי עם 'פרילנסר'. זו היא הגדרה אחת הנבחנת על ידי מבחן ההשתלבות. קיימים מבחנים נוספים המגדירים היטב את תפקידו של עובד מן המניין, ואל לנו לשכוח שכאשר אנחנו מגדירים מחדש את יחסי עובד מעביד בין חבר הקיבוץ לקיבוץ עצמו, לחבר הקיבוץ קיימות גם זכויות וגם חובות.
מתי מתחילה הדילמה?
ככל שמתקדם הזמן, מתמעטים הקיבוצים אשר נשארו שיתופיים וטרם עברו הפרטה. באלו שכן עברו את תהליך ההפרטה, התגלו בעיות אשר ההתמודדות החוקית איתן הייתה בהחלט מאתגרת ואילצה את הצדדים לפנות לבית המשפט על מנת לקבל פסיקה הוגנת.
בעיה אחת לדוגמה שהגיעה לכותלי בית המשפט היא כאשר חבר באחד הקיבוצים שפוטר דרש פיצויי פיטורין על כל תקופת העסקתו, כולל השנים בהם הקיבוץ עוד לא שמע על המושג הפרטה. יחסי עבודה של חבר/ה מול קיבוץ הופכים לברורים יותר ככל שקיבוצים נוספים עוברים הפרטה, אבל הדינים והחוקים בקשר ליחסים אלו בדיעבד, מהתקופה של הקיבוץ המסורתי, לוטים בערפל.
פסיקת בית המשפט במקרים דומים
המקרה שתואר הגיע לכותלי בית המשפט מספר פעמים, במגוון וריאציות, אך בכולן נדרשו תנאים סוציאליים כמו פנסיה או פיצויי פיטורין לא רק על השנים בהם הועסק העובד באגודה החדשה של הקיבוץ אלא גם על השנים בהם היה חלק מחברי הקיבוץ ולכל הדעות לא היו יחסים של עובד – מעביד בין חברי הקיבוץ לקיבוץ עצמו.
הפסיקה איננה מוחלטת ונבדקת לעומק, כל מקרה לגופו. בחלק מהמקרים יתכן ובית המשפט יפסוק לטובת הקיבוץ ובחלק מהמקרים יתכן ובית המשפט יראה לנכון להעניק לעובד זכויות סוציאליות גם על השנים טרם ההפרטה.
ייעוץ מקצועי – באילו מקרים מומלץ?
בכל מקרה שכזה, המגיע להידון בבית המשפט, ממומלץ לקבל סיוע מקצועי על ידי עורכי דין המתמחים בתחומי העבודה. מאחר וכל הנושא הוא יחסית חדש, מומלץ להתייעץ בעורכי דין וותיקים היכולים להסתמך על מקרים דומים מהעבר ולהוציא מהם חומרים הרלוונטיים לפרשיה הנידונה כיום.
גם הקיבוץ וגם העובד, רשאים ומומלץ להם לקבל סיוע מקצועי, מאחר ומדובר בתחום שהוא מעט אפור ולא מוחלט, יתכן ובית הפשט יפסוק לכאן או לכאן, טרם נפסקה פסיקה הגורפת ומשליכה על כל התיקים הדומים לה.
איך מוצאים את הייעוץ המקצועי ביותר?
על מנת למצוא את השירות הטוב ביותר, מומלץ להתייעץ עם עורכי דין לענייני עבודה הבקיאים בחומר על בוריו. ידעיה מעמיקה של החומר הנדרש, בקיאות בפסיקות דומות מן העבר, יאפשרו לכל הצדדים לקצר את התהליכים ולא לדוש בבתי המשפט לאורך תקופה ממושכת ומתישה.
אם טרם הזדקקתם לשירותי עריכת דין ויעוץ משפטי, או שכן הזדמן לכם אך לא בענייני עבודה, תמיד כדאי לבדוק אצל מכרים וקרובי משפחה שכן עברו תהליכים דומים. אם יש להם עורכי דין שחוו איתם חוויה מוצלחת – הרווחתם. אם אין בקרבתכם מי שימליץ על עורך דין מקצועי בתחום אותו אתם מחפשים, ישנם אתרי אינטרנט המספקים מידע על נותני שירות ובנוסף לכך מספקים המלצות מגולשים שקיבלו שירות מאותם נותני שירות.
