עתות חירום ומלחמה הן לצערנו חלק מהמציאות הביטחונית המורכבת בה אנחנו חיים. במטרה לשמור על ביטחונם ושלומם של האזרחים, פיקוד העורף מוציא הנחיות לאזרחים כיצד עליהם להתנהג בזמנים כאלו. לצד הנחיות אלו, לעובדים ומעסיקים לא תמיד ברור כיצד עליהם לנהוג בשגרת העבודה שלהם, ובשל כך חוקק חוק הגנה על עובדים בשעת חירום שנועד לעשות סדר בדברים
דיני עבודה וזכויות עובדים
שגרת העבודה תופסת חלק מהותי מחיינו ובכדי להסדיר את זכויות העובדים וההתנהלות התקינה בין העובדים למעסיקים, קבע המחוקק את דיני העבודה. דיני העבודה כוללים תחתיהם מגוון נרחב של סעיפים ותתי סעיפים הנוגעים לתחומים רבים, החל מהשלבים הראשוניים של ראיון העבודה ועד לשלבי סיום העסקה (עקב יציאה לפנסיה או פיטורין). את דיני העבודה מקובל לחלק לכמה סוגים עיקריים:
חוקי יסוד
חוקי היסוד הם חוקים מיוחדים הנוגעים לעקרונות החוקיים שהמדינה מעוניינת לפעול על פיהם ובשל חשיבותם, ניתן לשנות חוקים אלו רק עם השגת רוב מיוחד בכנסת. בין חוקי היסוד הבולטים בדיני העבודה נמצאים: חופש העיסוק, המאפשר לכל אדם לבחור את עיסוקו; וחוק כבוד האדם וחירותו, במסגרתו יש לשמור על כבודות וחירותו של כל אדם.
חוקי מגן
חוקי מגן נועדו להגן על העובדים והן מהווים מעין תנאי עבודה בסיסיים. כך, במסגרת חוקי המגן העיקריים נמצאים: חוק הגנת שכר, חוק גיל פרישה, חוק דמי מחלה, חוק שעות עבודה ומנוחה ועוד.
הסכמים קיבוציים
הסכמים קיבוציים הם הסכמים שנערכים בין עובדים לבין מקום העבודה שלהם באופן פרטני ובאמצעות הסתדרות העובדים של אותו מקום עבודה. הסכמים אלו נוגעים לרוב לתנאי ההעסקה ויחסי עובד- מעביד.
צווי הרחבה
צווי הרחבה נועדו לתקן או לפרש הסכמים קיבוציים, כאשר מי שמוסמך לתתם הוא שר התעשייה, מסחר ותעסוקה.
חוק הגנה על עובדים בשעת חירום – כיצד הכל התחיל?
המציאות הביטחונית המאתגרת בה אנחנו חיים, מזמנת לנו אחת לתקופה עתות משבר ומלחמה, במהלכן פיקוד העורף מוציא הנחיות לאזרחים כיצד עליהם לפעול בכדי להבטיח את שלומם וביטחונם. מצבים אלו מעלים לא מעט שאלות וספקות הנוגעות להתנהלות של העובדים והמעסיקים במקום עבודתם ובכדי להסדיר את הנושא, נחקק חוק הגנה על עובדים בשעת חירום.
כפי שניתן להבין משמו, חוק הגנה על עובדים בשעת חירום הוא אחד מחוקי המגן, והוא נחקק במהלך שנת 2006, אז פרצה מלחמת לבנון השנייה, במהלכה אזרחים רבים היו נתונים תחת איום טילים אשר לא אפשר להם להגיע למקום עבודתם.
מה אומר החוק להגנת עובדים בשעת חירום?
על פי חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, לא ניתן לחייב עובד להגיע למקום עבודתו ו/או לפטר עובד ממקום עבודתו, במקרים בהם נבצר ממנו להגיע למקום עבודתו בשל הכרזת פיקוד העורף על מצב ביטחוני מיוחד והוצאת הנחיות התנהלות בהתאם.
כמו כן, חוק הגנה על עובדים בשעת חירום מתייחס גם למצבים בהם העובד נעדר ממקום עבודתו בשל מצב ביטחוני מיוחד וסגירת המסגרת החינוכית של ילדיו בהוראת פיקוד העורף, כך שהעובד נאלץ להישאר להשגיח על ילדיו (ילדים הנמצאים מתחת לגיל 14 ו/או ילדים מתחת לגיל 21 בעלי צרכים מיוחדים).
מהן הזכויות המגיעות לעובדים במסגרת החוק להגנה על עובדים בשת חירום?
במסגרת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, מגיעות לעובדים הזכויות הבאות:
- שכר מלא בגין ימי ההיעדרות.
- תנאי סוציאליים (דמי מחלה, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה ועוד).
- קבלת פיצויים במקרים מסוימים, כמו במקרים בהם מקום העבודה נסגר בעקבות המצב הביטחוני.
כמו כן, בית הדין לעבודה קבע כי אין באפשרות המעביד להוציא את עובדיו לחופשה כפויה מבלי לתת התראה מידתית מראש. הוראה זו חלה גם במקרים בהם הוכרז על מצב ביטחוני, כך שאם לא ניתנה התראה מידתית מראש על הפסק העבודה, העובדים יהיו זכאים לקבלת שכרם הרגיל.
מקומות עבודה חיוניים לגביהם חוק ההגנה על עובדים אינו חל
חוק הגנה על עובדים בשעת חירום אינו חל על עובדים המוגדרים כחיוניים ועובדים אלו יהיו מחויבים להגיע למקום עבודתם כרגיל, גם בעתות חירום ומלחמה. בין מקומות העבודה המוגדרים על פי חוק כמקומות עבודה חיוניים נמצאים:
- בתי חולים ובתי מרקחת
- חברת החשמל
- תחנות כוח
- בתי זיקוק ומתקני התפלה
- תעשיות ביטחוניות
- תחבורה ציבורית
- עובדי נמלים
- עובדי ממשלה ורשויות מקומיות
על מנת להקל על עבודתם ולאפשר לעובדים החיוניים וכן למעסיקים לעבוד בבטחה גם במצבים מעילן אלו, פיקוד העורף מוציא הנחיות מפורטות כיצד להתנהל בשטח, לרבות המלצות לסביבת עבודה בטוחה כמו פתיחת מרחבים מוגנים במקום העבודה, פתיחת נוהל שמרטפיות לילדים של העובדים ועוד.
האם עובד שפוחד ללכת למקום עבודתו בשל אירועים ביטחוניים יהיה זכאי לשכר?
חוק הגנה על עובדים בשעת חירום מגדיר את הזכאות לקבלת שכר ותנאים סוציאליים רק במקרים בהם הגעה למקום העבודה נאסרה על פי הנחיות פיקוד העורף. ככל והעובד לא הגיע למקום עבודתו בשל חששותיו האישיים, כנים ומוצדקים ככל שיהיו, הרי שהוא לא יהיה זכאי לשכר. יחד עם זאת, העובד והמעסיק יכולים להגיע להסדרים שונים, כמו ניצול ימי חופש ועבודה מרחוק.
מה ניתן לעשות במקרה של פיטורין שלא כחוק?
עובדים ומעסיקים רבים לא תמיד מודעים לחובות / זכויות העומדות להם, לרבות משמעות חוק הגנה על עובדים בשעת חירום. כך, במקרים של פיטורים שלא כדין העובד רשאי להגיש תביעה לבית הדין, תביעה אותה מומלץ להגיש עם עורך דין דיני עבודה מקצועי ומנוסה בתחום, כאשר חובת ההוכחה כי הפיטורים היו כדין חלה על המעסיק, החשוף לענישה פלילית ככל ולא הוכח שהפיטורים היו כדין.
כיצד עורך דין דיני עבודה יוכל לסייע לנו?
שגרת העבודה תופסת מקום מרכזי בחיינו והיא למעשה מאפשרת לנו ולבני משפחתנו להתפרנס בכבוד. כפועל יוצא מכך, עובדים רבים נוטים להרגיש חסרי אונים במצב של פיטורים או עוולות שנעשו להם במקום עבודתם וזאת על אף שמדובר בפעולות שאינן עולות בקנה אחד עם לשון החוק.
תחומי ההתמחות של עורך דין דיני עבודה כוללים את מגוון הסוגיות הנוגעות לזכויות והחובות של העובד – מעסיק, חוזה עבודה, פיטורים ועוד, יחד עם הידע הנרחב וההיכרות את מערכת החוק, מאפשרים לעורך הדין לענייני עבודה לספק לכם רשת ביטחון איתנה, לעמוד על הזכויות המגיעות לכם על פי חוק ובמידת הצורך, לפנות לבית הדין לענייני עבודה לביטול החלטת המעסיק.
איך לבחור עו"ד דיני עבודה מקצועי?
עו"ד דיני עבודה מקצועי ומנוסה בתחום, כפי שתוכלו למצוא אצל משרד עו"ד ליאת פייגל ושות', יכול להיות נקודת ההבדל בין הצלחת התביעה שלכם לבין דחייתה ולפיכך, כאשר בוחרים עו"ד דיני עבודה חשוב ומומלץ לבחון את הפרמטרים הבאים:
- מקצועיות והתמחות ספציפית בדיני עבודה
- ניסיון של מספר שנים בתחום
- מוניטין מוכח בתחום
- חבילת שירותים מקיפה, הכוללת ניסוח הסכמים וחוזים, מתן ייעוץ מקדים וייצוג בבית הדין לעבודה
- המלצות של חברים ומכרים או לקוחות אחרים (המלצות אותן תוכלו למצוא בין השאר בביקורות ברשת ובאתר האינטרנט של משרד עורכי הדין).
