ClickCease

כל מה שצריך לדעת על הרעת תנאים

הרעת תנאים הוא אחד מן המושגים המרכזיים והחשובים ביותר בדיני עבודה. מדובר באחד מן המושגים שכל עובד צריך להכיר על מנת לשמור על זכויותיו, אחד הכלים המשמעותיים שנותן לו החוק כדי לעמוד מול המעסיק. למרות האמור לעיל, ישנם עובדים רבים שאינם מספיק מודעים למושג ולהשלכותיו. בדיוק בשביל זה אנחנו כאן.

 

מהי הרעת תנאים?

המונח הרעת תנאים מופיע בסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: החוק). החוק קובע כי במקרה של הרעה מוחשית בתנאי העובד שהובילה להתפטרות, יראו באותו עובד כמפוטר לעניין פיצוי פיטורים. כלומר, על אף שאותו עובד התפטר בעצמו הוא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים.

 

מטרת ההסדר

מטרת ההסדר שנקבע בחוק לעניין הרעת תנאים היא הגנה על העובד. בשל החובה לתשלום פיצויי פיטורים ישנו חשש ממשי שמעסיקים יפעלו בצעדים שונים כדי לגרום לעובדיהם להתפטר בעצמם, ובכך לחמוק מחובת תשלום פיצויי פיטורים.

תופעה זו נפוצה במיוחד ביחס לעובדים ותיקים, שבמקרה של פיטורים ייאלץ המעסיק לשלם להם פיצויי פיטורים גבוהים במיוחד. עליהם יש צורך מיוחד להגן, מכיוון שפעמים רבות יהיה קשה להם למצוא עבודה חלופית.

 

מה נחשב להרעת תנאים מוחשית?

החוק אינו מציין במפורש מה נחשב להרעת תנאים, אך במהלך הזמן נקבעו כללים מסוימים בעניין בפסיקה. מכיוון שמדובר בכללים פסיקתיים רבים מהם אינם ברורים ומוחלטים דיים. בין המקרים שהוכרו כהרעת תנאים מוחשית ניתן למצוא:

 

הפחתה משמעותית בשכר

קשה להגדיר במדויק מהי הורדה משמעותית בשכר. בפסק דין בעניין סיגל חריר, הכיר בית הדין הארצי לעבודה בקיצוץ של 10% מהשכר כהרעה מוחשית בתנאי העבודה. מכך ניתן להסיק כי הפחתה דומה או גבוהה יותר בשכר תיחשב להרעה, ואילו לגבי הפחתה קלה יותר יש סימן שאלה.

הפחתה בשכר לעניין זה יכולה גם שתיעשה על ידי הפחתת שעות עבודה או שינוי משמרות, למשל החלפה בין משמרות לילה למשמרות יום.

 

הלנת שכר סדרתית

הפסיקה בעניין הלנת שכר קבעה כי איחור חד פעמי בתשלום המשכורת לא ייחשב כהרעה מוחשית בתנאי העבודה. כדי שהלנת שכר תיחשב להרעה משמעותית עליה להיות סדרתית.

כמובן שעדיין נותרה השאלה מהי הלנה סדרתית. בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה נקבע למשל, כי הלנת משכורת של שלושה חודשים, כאשר בשניים מן המקרים מדובר על הלנה בת חצי שנה ויותר, תיחשב להלנת שכר סדרתית.

 

יחס פוגע ומתנכר של המעביד

לא כל מתיחות ביחסים בין העובד למעביד תחשב להרעת תנאים מוחשית, אך יחס מעליב ומטריד של המעסיק כלפי העובד כן, אף אם הדברים נאמרו ב"עידנא דרתיחא", וכך אומר בית הדין בנושא:

"אין ספק, כי הדברים שייחס העובד למעביד הינם מחפירים, ואין עובד חייב לשמוע דברים כאלה ממעבידו, והכוונה במיוחד למילים מעליבות הפוגעות לא רק בעובד כפרט, אלא בעובד כבן לאום מסוים או דת מסוימת. אמירת מילים כאלה יכול שתיכנס למסגרת סעיף 11(א) סיפא לחוק".

 

חווית הרעת תנאים – מה ניתן לעשות?

אם עובד חווה הרעת תנאים עליו לנקוט במספר צעדים:

 

צעד ראשון: התייעצות עם בעל מקצוע

כפי שראינו בסעיף "מה נחשב להרעת תנאים מוחשית?", קשה לדעת מה בדיוק ייחשב להרעת תנאים שמחייבת מתן פיצויי פיטורים במקרה של התפטרות ומה לא.

מסיבה זאת כדאי להתייעץ כבר בשלב ההתחלתי עם עורך דין מומחה לדיני עבודה שיוכל לתת לכם כיוון לגבי הצעדים הבאים שלכם.

 

צעד שני: פנייה למעביד

על פי ההלכה הפסוקה בנושא, על מנת שתביעתו של עובד לפיצויי פיטורים במקרה של התפטרות עקב הרעת תנאים מוחשית תתקבל, עליו לפנות למעביד ולתת לו הזדמנות לתקן את הדרוש תיקון.

שלב זה הוא חשוב וקריטי לדיון המשפטי, ואסור לדלג עליו בשום אופן, על אף אי הנעימות שכרוכה בו לעיתים. למעשה, מי שידלג על שלב זה עשוי למצוא את עצמו במצב בו תביעתו לפיצויי פיטורים נדחית רק בשל הסיבה הזאת.

בנוסף, לעיתים עצם הפנייה למעביד והאיום בהתפטרות יכולה להביא אתכם למצב הקודם, ובכך לשפר את תנאי עבודתכם בחזרה. כך תוכלו לחסוך לעצמכם הליך שיפוטי יקר וחיפוש אחר עבודה חדשה.

 

צעד שלישי: תביעה לפיצויי פיטורים

כפי שכבר אמרנו, עובד שהתפטר בנסיבות של הרעת תנאים יהיה זכאי לפיצויי פיטורים מהמעסיק. אולם לא תמיד זה כל כך פשוט. פעמים רבות לא ברור מה נחשב להרעה מוחשית בתנאים, והאם היא התקיימה במקרה הספציפי. חוסר הבהירות הזו יכולה להוביל פעמים רבות לסירוב של המעסיק לשלם.

במקרה כזה על העובד לפנות לבית הדין לעבודה ששם יבררו את נסיבות המקרה ויקבעו האם הייתה הרעה מוחשית או לא. גם פה חשוב מאוד הליווי של עורך הדין על מנת להגדיל את סיכוייכם לזכות בתביעה.

 

סיכום

בדומה להסדרים משפטיים רבים, גם ההסדר הנוגע לזכות לפיצויי פיטורים על רקע הרעת תנאים מוחשית אינו ברור לחלוטין. כפי שראינו, אין הגדרה חדה ומוחלטת למושג "הרעת תנאים מוחשית", מה שמשאיר את העניין פעמים רבות להחלטתו של בית הדין לעבודה.

חוסר הבהירות המדובר מדגיש עוד יותר את הצורך בסיוע של עורך דין מומחה לדיני עבודה, מכיוון שלאדם מהשורה, שלא מתעסק בנושא של זכויות עובדים באופן יומיומי, יהיה קשה להתמצא בהלכות השונות שיוצאות מתחת ידיו של בית הדין לעבודה.

מכיוון שכך, המלצתנו החמה במקרה בו הורעו תנאי עבודתכם היא לפנות לעורך דין לענייני עבודה. פרטו בפניו את נסיבות המקרה, והוא כבר יידע לאן להוביל אתכם מכאן. שכר הטרחה שתשלמו לו יכול לתת לכם בסופו של דבר הרבה יותר. זקוקים לייעוץ משפטי בעניין? פנו לעורכת-דין ליאת פייגל, עו"ד לענייני עבודה.

icon-big2

השאירו פרטים ונחזור אליכם

מידע נוסף
מצאתם את מה שחיפשתם? שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

מחפשים משרד עורכי דין בנושא ?
לקבלת ייעוץ חינם השאירו פרטים