דמי מזונות ילדים בעקבות פסיקות מהשנתיים האחרונות

דמי מזונות ילדים הם אחד מהעניינים הסבוכים ביותר להכרעה במסגרת הליך גירושים. במסגרת הכרעה כזו נדרש בית המשפט לשקלל שיקולים רבים ומגוונים, ולאזן בין הדין הדתי לעקרונות משפט אזרחיים כמו שוויון בין ההורים. ההכרעות המשפטיות בנושא הזה אינן סטטיות, ובהחלט ניתן לראות שינוי בהלך הרוח השיפוטי בשנים האחרונות. במאמר זה נעסוק בדמי מזונות ילדים בעקבות פסיקות מהשנתיים האחרונות.

הרכבם של דמי מזונות ילדים

לפני שנדון בשינויים שחלו עם השנים בפסיקתו של בית המשפט בעניין דמי מזונות ילדים יש להבין ממה הם מורכבים, והיכן נמצא המקור החוקי הקובע את הרכבם.

ראשית יש לציין כי הדין החל על אזרחי מדינת ישראל בעניין קביעת דמי המזונות הוא הדין האישי, כלומר הדין הדתי של העדה הדתית אליה משתייכים בני הזוג. רק אם בני הזוג אינם משתייכים לעדה דתית מוכרת בארץ עניינם יידון על פי המשפט האזרחי ועל פי חוק המזונות האזרחי.

אם כן, כאשר מדובר בבני זוג יהודים דמי המזונות נקבעים על פי העקרונות שקובעת ההלכה היהודית, כאשר על פי ההלכה חובת דמי המזונות מוטלת בראש ובראשונה על האב, ורק לאחר מכן, אם יש לה את היכולת הכלכלית, על האם.

הדין העברי מחלק את דמי המזונות לשלושה סוגים שונים:

סוג ראשון: צרכים הכרחיים

הסוג הראשון הוא תשלום דמי מזונות בגין צרכים הכרחיים לקיומם הבסיסי של הילדים. צרכים אלו כוללים: מזון, ביגוד, מקום מגורים, צרכים רפואיים וחינוך.

בתי המשפט נוהגים לפסוק בגין רכיב זה בין 1,300 ל-1,400 ₪ לחודש בעבור כל ילד.

סוג שני: צרכים מדין צדקה

הסוג השני כולל תשלום דמי מזונות עבור "צרכים מדין צדקה", כלומר כל צרכי הילד שאינם נחשבים לצרכים הכרחיים, ומטרתם היא לשמור את רמת החיים אליה התרגל לפני גירושי ההורים.

בתוך צרכים אלו ניתן לכלול את הצרכים הבאים: בילויים, חוגים, צעצועים, חופשות, דמי כיס, שיעורים פרטיים ועוד.

שיעורו של רכיב זה בדמי המזונות משתנה בהתאם לנסיבות, ביניהן רמת החיים אליה הורגל הילד, כושר ההשתכרות של ההורים, רמת ההשתכרות שלהם בפועל, ועוד.

סוג שלישי: דמי מדור

הוצאות המגורים, המדור, נחשבות לצרכים הכרחיים, אך בכל זאת הן מחושבות בנפרד מהם. במסגרת דמי המדור יש להבטיח את מקום המגורים ואת אחזקתו בעבור הילדים.

תשלום זה כולל: דמי שכירות, ארנונה, ועד בית, מים, חשמל וגז.

מכיוון שמקום המגורים אינו רק מקום המגורים של הילדים, אלא גם של ההורה המשמורן, אין ההורה החייב במזונות מחויב בתשלום מלא של הוצאות המדור.

ואכן בתי המשפט נוהגים לפסוק כך: 30% מעלויות המדור כאשר מדובר בילד אחד, 40% מעלויות המדור לשני ילדים, ו-50% מעלויות המדור לשלושה ילדים ומעלה.

החיוב בדמי מזונות ילדים

לאחר שהבנו את הרכבם של דמי המזונות ניתן לפנות ולהכיר את החיוב הבסיסי בדמי המזונות, על מי הוא חל ומתי. כאמור לעיל, כעיקרון בסיסי מחיל הדין העברי את חובת תשלום דמי המזונות על האב, אך הדבר אינו לגמרי מדויק ומשתנה הלכה למעשה בהתאם לגילו של הילד.

נעמוד להלן על קבוצות הגיל השונות, כשבכל אחת מהן חיוב דמי המזונות שונה:

קבוצה ראשונה: עד גיל 6

על פי הדין העברי, עד גיל 6 חובת האב על מזונות ילדיו היא חובה מוחלטת. כלומר, עד הגיעם של הילדים המשותפים לגיל 6 יצטרך האב לשאת במלוא התשלום הן בעבור הצרכים ההכרחיים והן עבור הצרכים מדין צדקה, וזאת ללא תלות בשאלת המשמורת.

קבוצה שנייה: מגיל 6 ועד גיל 15

מגיל 6 ועד גיל 15 חייב האב רק בתשלום הצרכים ההכרחיים של ילדיו, ואילו בצרכים מדין צדקה יתחלקו האב והאם, בהתאם לאפשרות הכלכלית של האם לעשות זאת. כלומר, אך ורק אם לאם ישנה הכנסה פנויה לצורך כך היא תיקח חלק בדמי המזונות מדין צדקה.

קבוצה שלישית: מגיל 15 ומעלה

לאחר שמלאו לילדים 15 דמי המזונות, על כל מרכיביהם, נחשבים לדמי מזונות מדין צדקה, שכן מדובר בגיל שבו הוא יכול לכאורה לכלכל את עצמו.

מכיוון שכך, החל מגיל 15 חובת המזונות כולה מושתת הן על האם והן על האב, ומתחלקת בהתאם להכנסה הפנויה שלהם.

חשוב להדגיש כי חובת תשלום המזונות אינה חלה רק עד גיל 18, והיא קיימת גם בזמן שבו הילד משרת בשירות חובה צבאי או לאומי, אך אז היא מופחתת לכדי שליש מסכום דמי המזונות ששולם עד עתה.

השינוי הפסיקתי בדמי מזונות ילדים בשנתיים האחרונות

במשך שנים ארוכות יושם הדין העברי כפשוטו בתיקי מזונות, ללא תלות בשאלת אופן חלוקת המשמורת בין ההורים.

עם צמיחתה של התופעה המבורכת של יותר ויותר הורים שבוחרים במשמורת משותפת, הבינה מערכת בתי המשפט כי אין כל הצדקה לחייב את האב באופן בלעדי בתשלום מזונות בכל מקרה, וכי אופן הפעולה הזה פוגע אנושות בעיקרון השוויון.

הלכת בע"מ 919/15

ההלכה המרכזית שחוללה את השינוי היא פסק דין של בית המשפט העליון שנקרא בע"מ 919/15. בפסק דין זה נקבע שכאשר הילדים המשותפים הם מעל גיל 6, והם נמצאים במשמורת משותפת, נטל דמי המזונות כולו יחולק בין ההורים באופן יחסי על פי רמת ההשתכרות שלהם.

כך שלמעשה, כאשר רמת ההשתכרות של ההורים דומה, והילדים נמצאים במשמורת משותפת, דמי המזונות עשויים להתקזז לחלוטין.

חלוקה זו עובדת כך שההוצאות היומיומית, כמו מזון, מגורים, וכו', מתקזזות באופן טבעי בין ההורים, ועבור ההוצאות הנוספות יהיה הורה אחד שירכז את התשלומים וההורה השני יחזיר לו את חלקו בהוצאות.

השפעת הלכת בע"מ 919/15

חשוב להבין את השינוי שחוללה הלכה זו של בית המשפט העליון, שכן עד אליה משמורת משותפת זיכתה בדרך כלל לכל היותר בהפחתה של 25% מדמי המזונות, וזאת ללא קשר למציאות שבה ההורים מתחלקים שווה בשווה בנטל גידול הילדים.

מאז פורסמה ההלכה בתי המשפט לענייני משפחה נוהגים לפסוק ברוחה, ובבתי הדין הרבניים הדבר תלוי בנסיבות המקרה.

חשוב להדגיש כי ההלכה אינה משנה אוטומטית פסקי דין או הסכמים בענייני מזונות שנחתמו קודם לה, ורק אם חל שינוי מסוים בנסיבות מאז הוכרע העניין יאפשר בית המשפט לפתוח את הנושא לדיון מחודש, בו כבר תילקח ההלכה החדשה בחשבון בעת קביעת גובה דמי המזונות.

השוואה בין הדין הישן לדין המתחדש

נערוך להלן טבלה שמטרתה להדגים את השינוי שחל בכל הנוגע לחובת דמי מזונות עבור הורים שילדיהם תחת משמורת משותפת:

נראה אם כן שהשינוי העיקרי חל בקבוצת הגילים 6-15, אך אין לזלזל בכך, מכיוון שזהו שינוי מאוד משמעותי עבור אבות רבים שנוהגים משמורת משותפת, שמעתה עשויים לחסוך אלפי שקלים בכל חודש.

זקוקים לסיוע משפטי בעניין דמי מזונות ילדים? פנו לעו"ד ליאת פייגל, עורכת דין מומחית לדיני משפחה.