הליך גירושין הוא עניין הטומן בחובו מורכבות רבה, במיוחד כאשר מעורבים ילדים בתמונה. בהליך כזה מעורבים קשיים נפשיים, רגשיים, כלכליים ומשפטיים רבים, ועל כן חשוב שבעתיים להיעזר באנשי המקצוע המתאימים על מנת לצמצם את הנזק הפוטנציאלי האדיר של הליך כזה. אחד מאנשי המקצוע הללו, ואולי החשוב ביותר, הוא עורך דין גירושין.
על תפקידו של עורך דין גירושין, ועל מושגים מרכזיים בהליך כזה במאמר שלפניכם.
תפקידו של עורך דין גירושין
במסגרת מאמר זה ננסה להבין את תפקידיו העיקריים של עורך דין גירושין שמלווה הליך גירושין, זאת גם תוך הכרה של מושגים מרכזיים בנושא זה.
לעורך דין גירושין תפקידים שונים ומגוונים, ומטבע הדברים הם משתנים בהתאם לשלב בהליך בו נמצאים. להלן פירוט השלבים המרכזיים של הליך גירושין ותפקידו של עורך דין גירושין בכל אחד מהם:
שלב ראשון: פתיחת תיק גירושין
ראוי להדגיש שאמנם פתיחת תיק גירושין הוא השלב הראשון בהליך הגירושין עצמו, אך מומלץ מאוד לפני תחילת הליך הגירושין לנסות לגשר על הפערים בין בני הזוג בטיפול זוגי או בצורה אחרת. להליך גירושין השלכות קשות על כל המעורבים בו, ובהחלט כדאי להשתמש בו כמוצא אחרון.
פתיחת תיק בבית דין דתי
פתיחת תיק גירושין חייבת להיעשות בבית דין רבני, או בבית דין דתי אחר לפי דתם של בני הזוג, אך היא יכולה להיעשות בו זמנית גם בבית משפט אזרחי לענייני משפחה.
את התיק בבית הדין הדתי יש להגיש בצירוף כתב תביעה הכולל את פרטי בני הזוג, עילת הגירושין לפי רשימת עילות סגורה, והוכחות וראיות להתקיימותה של העילה. לאחר הגשת התביעה יבדוק בית הדין האם יש סיכוי להליך של שלום בית, אם יראה שאין, או שכבר נעשה ניסיון כזה שלא צלח יחל בית הדין בבירור התביעה.
פתיחת תיק בבית משפט לענייני משפחה
כאמור, כל תביעת גירושין חייבת לעבור בבית הדין הדתי של העדה אליה משתייכים בני הזוג. בבית הדין הדתי נעשה האקט של הגירושין עצמם, שבמקרה היהודי נקרא גט.
עם זאת, על ענייני הגירושין האחרים כמו משמורת, מזונות והסדרי ראייה, ניתן לדון גם בבית משפט אזרחי מיוחד לכך, בית משפט לענייני משפחה. כך נוצרת סמכות מקבילה בין בית הדין הדתי לבית הדין האזרחי, כאשר לכל אחד מהם יתרונותיו וחסרונותיו.
תפקידו של עורך דין גירושין בפתיחת תיק גירושין
התפקיד העיקרי של עורך הדין בשלב הראשוני של פתיחת תיק הגירושין, והסיבה בגינה כדאי לפנות לייעוץ משפטי בהקדם, הוא הבחירה בין הערכאות השונות. כאמור לעיל, בעניינים רבים הנוגעים לגירושין לבית הדין הדתי ולבית המשפט האזרחי יש סמכות מקבילה, כאשר מגיש התביעה קובע בעצם היכן יתקיים הדיון.
לכאורה נראה שמדובר בעניין טכני בלבד, אך האמת היא שעלולות להיות לדבר השלכות מעשיות. הדין הדתי והדין האזרחי שונים אחד מהשני לעיתים, דבר שיכול להביא לתוצאה שונה בכל אחת מהערכאות.
מכיוון שכך הבחירה לאיזו ערכאה להגיש את התביעה היא אחת ההחלטות האסטרטגיות החשובות ביותר בהליך. כדי לקבל החלטה זו בצורה שתיטיב אתכם ככל האפשר מומלץ להיעזר באדם בעל ניסיון וידע בתחום, במקרה הזה – עורך דין לענייני גירושין.
שלב שני: הסכם גירושין
השלב השני, ואולי המשמעותי ביותר, בכל תביעת גירושין הוא השלב של ניסוח הסכם הגירושים. את הסכם הגירושים ניתן לנסח באמצעות הסכמות הדדיות בין בני הזוג ובאי כוחם, וניתן אף לפנות לגישור לצורך זה.
אלו כמובן הדרכים היותר נעימות להגיע להסכם שמקובל על כל הצדדים להליך, אך פעמים רבות קשה לפעול כך בהליך גירושין שמטבעו מערב בתוכו מורכבויות רבות. לכן, כשאין הסכמה בין הצדדים לתביעת הגירושין בית המשפט מכריע בשאלות העיקריות הנכללות בהסכם, זאת באמצעות הגשת תביעה בנושא הספציפי.
להלן נעמוד על שלושת הנושאים העיקריים שיש לכלול בהסכם גירושין:
נושא ראשון: חלוקת רכוש
הנושא הראשון בו יש להכריע במסגרת הסכם גירושים הוא הנושא של חלוקת הרכוש המשותף. זהו אולי גם הנושא המורכב ביותר בהסכם, זה שעל גבו מתנהלות המחלוקות הקשות ביותר.
הכלל העיקרי בנושא זה הוא שכל רכוש שנצבר מעת תחילת הנישואין מתחלק שווה בשווה בין בני הזוג, זאת אלא אם מדובר בירושה או מתנה שניתנה באופן ספציפי לאחד מבני הזוג, בתנאי שהצדדים לא הסכימו ביניהם שיחלקו בו. כל הרכוש שצברו בני הזוג לפני הנישואין אינו מתחלק שווה בשווה בין הצדדים, וחוזר לבעליו המקוריים.
לכאורה נשמע פשוט, אך לעיתים רבות מעורבות בעניין שאלות משפטיות כבדות משקל, המסבכות את ההליך, כמו: ניסיון להברחת נכסים, השבחת נכס שנרכש לפני הנישואין במהלך הנישואין ועוד.
נושא שני: מזונות
הנושא השני אותו יש להסדיר בהסכם גירושין, כמובן רק כאשר לבני הזוג יש ילדים משותפים, הוא המזונות.
על פי החוק הישראלי כל הורה חייב לשאת בהוצאות מחייתם של ילדיו הקטינים, ועל כן כאשר הילדים נמצאים בחזקת הורה אחד על ההורה השני לשלם לו בעבור החזקתם. הדבר נכון גם כאשר ישנה משמורת משותפת במקרים מסוימים. סכום המזונות שייקבע תלוי במשתנים רבים, וביניהם הסדרי המשמורת והשתכרותם של ההורים.
נושא שלישי: משמורת
הנושא השלישי והאחרון שיש להסדיר במקרה של הסכם גירושין, גם פה כמובן רק כאשר לבני הזוג יש ילדים משותפים, הוא המשמורת.
ישנם שני סוגי משמורת. הראשון שבהם הוא משמורת מלאה, כלומר משמורת לפיה מקום המגורים והלינה של הילדים הוא אצל אחד ההורים בלבד, וההורה השני זכאי רק לזמני שהות עם ילדיו.
הסוג השני הוא משמורת משותפת. במסגרת משמורת זו לילדים יש מקום מגורים ולינה אצל שני ההורים, וההורים מגדלים אותם בשווה, או כמעט בשווה.
את המשמורת ניתן לקבוע בהסדר בין ההורים, אך כאשר לא מצליחים להגיע להסכמה יש לפנות לבית משפט או לבית דין רבני. שם ייקבע הסדר המשמורת בהתאם לטובת הילד, כפי שהיא משתקפת בעיני בית המשפט או בית הדין.
כאשר מדובר על ילדים מתחת לגיל 6 מתקיימת חזרת הגיל הרך, לפיה המשמורת על הילדים שייכת לאם, אלא אם מתקיימים תנאים מיוחדים המצדיקים לקבוע אחרת.
תפקידו של עורך הדין בעריכת הסכם גירושין
באופן כללי ניתן להגדיר את תפקידו של עורך דין גירושין בעריכת הסכם הגירושין כהבטחת האינטרסים של לקוחו. ההגדרה הכללית הזו אינה נכנסת לפרטי הדברים, והאמת היא שהפרטים גם משתנים דרמטית בין מקרה למקרה. אין הסכם גירושין אחד דומה למשנהו.
לעורך דין גירושין יש יתרונות גדולים בעמידה במטרה של הבטחת האינטרסים וזאת בשל כמה מיומנויות מקצועיות שברשותו. הראשונה שבהן היא מיומנות המשא ומן, הנחוצה במיוחד במקרה של ניסיון להגיע להסכם גירושין ללא התערבותה של ערכאה שיפוטית מכל סוג.
מיומנות חשובה נוספת היא היכרות עם פרטי דיני המשפחה השונים, הדתיים והאזרחיים, כולל פסיקותיהן של הערכאות השיפוטיות, הדתיות והאזרחיות. הכרות כזאת נצרכת הן ככוח במשא ומתן בין הצדדים, והן במקרה שנדרש ייצוג בבית משפט במקרה בו בני הזוג לא הצליחו להגיע להסכמה בעצמם.
למעשה ניסיון לנהל עריכת הסכם גירושין ללא ייצוג אישי לכל אחד מבני הזוג עלולה להוציא את בן הזוג הלא מיוצג כשידו על התחתונה, ולו משום הסיבה הפשוטה שאין לו את הידע המקצועי לגבי מה באפשרותו להשיג ומה אין בכוחו להשיג.
שלב שלישי: גט
לאחר ניסוח הסכם גירושין על ידי הסכמה בין שני הצדדים או על ידי הכרעת בית המשפט, יש להביא את הסכם הגירושין לאישור בפני ערכאה שיפוטית. ניתן לעשות זאת הן בבית דין דתי והן בבית משפט אזרחי.
הערכאה השיפוטית תבדוק שההסכם אכן נחתם ברצון מלא, וללא כפייה שהפעיל אחד מהצדדים על הצד השני. כמו כן תבדוק הערכאה האם ההסדרים בנגע למשמורת ולמזונות מבטיחים את טובתם של הילדים המשותפים.
לאחר אישור ההסכם יש לקבל אישור גירושין סופי, אישור זה נקרא בהלכה היהודית גט. את הגט ניתן לקבל רק בבית דין רבני, וזו גם הסיבה בגינה יש בכל מקרה לפתוח תיק בבית דין שכזה.
לאחר קבלת הגט הגירושין נהפכים לרשמיים לכל דבר ועניין.
הדין הדתי בענייני גירושין
עניין הגט שהזכרנו בסעיף הקודם מוביל אותנו באופן ישיר לעניין הדין החל בדיני גירושין ונישואין בישראל. בכל הנוגע לדיני המעמד האישי במדינת ישראל הדין המחייב הוא הדין הדתי. אחד מהעניינים המרכזיים הנכללים בדיני המעמד האישי הוא כמובן עניין הגירושין.
כתוצאה מכלל זה בנוגע לדיני המעמד האישי, כאשר אזרח ישראלי רוצה להתגרש עליו לעשות זאת בהתאם לחוקי הדת אליה הוא משתייך. חשוב להדגיש שהדבר נכון הן אם בני הזוג התחתנו לפי מצוות הדת, והן אם התחתנו בחתונה אזרחית מחוץ לישראל.
גירושין של בני זוג יהודים
על בני זוג יהודים המעוניינים להתגרש לפנות לבית דין רבני, כפי שפירטנו בסעיף "פתיחת תיק גירושין". בדין היהודי הדתי רואים הסכמה להינשא כחוזה, ועל כן, ככלל, לא ניתן להשתחרר מחוזה כזה ללא הסכמת שני הצדדים.
עם זאת, בדומה לדיני החוזים הרגילים, ישנם מקרים שבהם ניתן לפרק את ההסכם גם ללא הסכמת שני בני הזוג.
המקרים הללו מפורטים ברשימה סגורה של עילות, המפורטות להלן: אי מילוי חובות בענייני אישות, אי מילוי חובתו של הבעל לדאוג לפרנסת אשתו, נישואין שיש בהם עבירה, מום או מחלה, אי מילוי חובות של האישה במלאכות הבית.
כאשר אחת מהעילות הללו מתקיימות רשאי בית הדין לכוף את הצד המסרב להתגרש בדרכים שונות, ואפילו באמצעות כפייה במאסר בעת הצורך.
הסכם ממון
הסכם ממון אינו קשור באופן ישיר להליך גירושין, אך עשויה להיות לו השפעה רבה עליו. ניתן לומר שהסכם ממון הוא מעין "ביטוח" לקיומו של הליך גירושין נעים יותר, מהיר יותר וזול יותר.
הסכם ממון הוא חוזה שנערך בין בני הזוג בשלב מסוים של חייהם המשותפים, בדרך כלל לפני הפיכת הקשר לרשמי באמצעות חתונה. בשלב זה האהבה בדרך כלל עוד פורחת, וקל יותר להגיע להסכמות בנושאים שאחר כך עלולים להצית את אש המחלוקת.
מה ניתן לכלול בהסכם ממון?
משמו של ההסכם ניתן להסיק שהסכם ממון עוסק בחלוקת הרכוש של בני הזוג במקרה של פירוק החבילה, ובכך הוא בא בעצם לבטא הסדר חלופי לזה שנקבע בחוק ושפירטנו בסעיף "נושא ראשון: חלוקת רכוש".
עם זאת, הסכם ממון יכול לכלול התייחסות גם לשני הנושאים העיקריים האחרים הנכללים בהסכם גירושין, שהם הסדרי משמורת ומזונות.
כיצד עורכים הסכם ממון?
הסכם ממון הוא הסכם מורכב, מעין הסכם גירושין מקדים, ועל כן יש צורך במיומנות, ידע ומקצוענות על מנת לנסחו בהצלחה. לכן השלב הראשון בעריכת הסכם ממון מוצלח הוא פנייה לעורך דין לדיני משפחה.
לאחר ניסוח ההסכם בעזרת עורך הדין, לשביעות רצון כל הצדדים, יש להביאו לאישור. הגורם המאשר משתנה בהתאם לזמן בו נערך ההסכם: אם מדובר בהסכם טרום-נישואין, די באישור נוטריון או רשם נישואין. אם מדובר בהסכם שנערך לאחר הנישואין יש לקבל את אישורה של ערכאה שיפוטית, דתית או אזרחית.
במסגרת אישורו של ההסכם על הגורם המאשר לבחון שההסכם אכן נערך בלב פתוח ובנפש חפצה, שלא הופעלה כפייה על אחד מהצדדים לו, ושכל המעורבים בהסכם מבינים את השלכותיו.
ניכור הורי
ניכור הורי הוא מונח שנטבע כבר בשנות ה-80 של המאה הקודמת, אך ההשלכות המשפטיות שלו החלו לצבור תאוצה רק בשנים האחרונות.
המונח מתייחס לתופעה בה במסגרת הליך הגירושין הילד המשותף מתנכר לאחד מהוריו ואינו מעוניין בקשר איתו, ללא צידוק ממשי לכך, זאת בעקבות השפעה והסתה, המגיעה לעיתים עד כדי שטיפת מוח, של ההורה השני.
לתופעה כזאת של ניכור הורי עלולות להיות השלכות פסיכולוגיות מרחיקות לכת על הילד, זאת בנוסף לפגיעה הקשה, מעצם טיבה של התופעה, בהורה המנוכר.
השלכות משפטיות
ככל שהולכת וגוברת ההכרה בתופעה של ניכור הורי כך ניתן לה יותר משקל בהליכים המשפטיים המלווים את תהליך הגירושין, ובעיקר בענייני המשמורת על הילדים המשותפים. כך למשל יבחן בית המשפט לעומק את העדפתו של הילד בנוגע להסדר המשמורת, והאם נאמרה ברצון חופשי או תחת השפעתו של הורה מנכר.
בית המשפט מתייחס ברצינות לתסמונת הניכור ההורי, ורואה בעצמו מחויב למנוע אותה מהר ככל האפשר, על מנת לצמצם את הנזק למעורבים. זאת הוא עושה בין השאר על ידי אכיפת הקשר בין הילד לבין ההורה המנוכר.
במקרים קיצוניים של תסמונת זו בית המשפט עשוי אף להטיל סנקציות על ההורה המנכר. סנקציות אלו כוללות למשל: קנס, צו עיכוב יציאה מהארץ, צו מניעת שימוש בכרטיסי חיוב, ואף מאסר.
בנוסף לכך, החל משנת 2019 פועל בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב פיילוט בנושא ניכור הורי. במסגרת פיילוט זה מונה שופט מיוחד שתפקידו לטפל בתיקים כאלו. משמעותו של פיילוט כזה היא הליכה של צעד נוסף בכיוון של שילוב ההתמודדות עם התסמונת באמצעים משפטיים, בתקווה שהדבר יביא רווחה לכל המעורבים בכך.
עו"ד גירושין: סיכום
כשאנשים מתחתנים הם לא נוהגים לערבב בשמחתם את העצב ולחשוב על מצב של פירוק הנישואין. זוהי ההתנהגות האנושית הנורמלית, אך כלל לא בטוח שהיא ההתנהגות הנכונה.
שיעורי הגירושין היום בישראל הם 33%. כלומר, אחד משלושה זוגות שהתחתנו יתגרש במהלך חייו. זהו מספר לא מבוטל. כאשר מתחתנים כדאי לקחת את העניין הזה בחשבון, גם אם עכשיו הכול נראה מצוין.
לקחת את העניין הזה בחשבון משמעותו לערוך הסכם טרום נישואין, או הסכם ממון בשפת העם. "ביטוח" ליום שחור שעלול להגיע, והאמת היא שבסבירות גבוהה הרבה יותר מאירועים אחרים שאנחנו נוהגים לבטח את עצמנו מפניהם.
אך גם אם לא חתמתם על הסכם ממון יש דרך להפוך את הליך הגירושין לנעים יותר, מהיר יותר וזול יותר. הדרך הזאת עניינה באנשי המקצוע שתבחרו שיעמדו לצידכם בהליך.
היעזרות בעורך דין גירושין מיומן, מקצועי ובעל ניסיון יכולה לעשות הבדל של ממש. ועל אף ששכר הטרחה אינו נמוך, למעשה אתם תגלו בסופו של דבר שיצאתם מורווחים, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה רגשית, שאינה פחות חשובה. זקוקים לייעוץ בענייני גירושין? פנו לעו"ד ליאת פייגל, עו"ד מומחית לדיני משפחה.
