האם עובדים ביום הזיכרון?

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה אינו יום רגיל. זהו יום שבו האוויר עצמו מרגיש כבד יותר, יום שבו הלבבות מתאחדים בכאב קולקטיבי. בצד האבל הלאומי, עבור רבים מאיתנו עולה גם שאלה מעשית, כמעט מתנצלת: "אז… אני צריך ללכת לעבודה?". הדיסוננס הזה, בין החובה המוסרית לעצור, לזכור ולהתייחד, לבין מחויבויות היומיום ושגרת העבודה, יוצר בלבול רב.

כעורכת דין המלווה עובדים ומעסיקים בצמתים המורכבים של דיני העבודה, אני רואה את חוסר הבהירות סביב יום זה שנה אחר שנה. המטרה שלי כאן היא אחת: לעשות סדר. להפריד בין הרגש לחוק, להסביר לכם באופן הברור ביותר מהן זכויותיכם, מהן חובותיכם, וכיצד עליכם לפעול ביום טעון ומשמעותי זה.

האם יש חובה לעבוד ביום הזיכרון?

על פי החוק היבש, יום הזיכרון אינו מוגדר כ'שבתון' או יום מנוחה.

בניגוד לימי חג כמו ראש השנה או פסח, ובניגוד ליום העצמאות שבא מיד אחריו, יום הזיכרון הוא, מבחינה משפטית, יום עבודה רגיל. המשמעות היא שמעסיק רשאי לדרוש מעובדיו להגיע לעבודה כרגיל, ועובד המסרב להגיע עלול להיחשב כמי שנעדר היעדרות בלתי מוצדקת. אך כאן, החוק היבש הוא רק חלק קטן מהתמונה.

ראשית, וחשוב מכל, קיים חריג מהותי וקדוש בחוק: עובדים שהם קרובי משפחה של חללי מערכות ישראל או נפגעי פעולות איבה (הורים, הורי הורים, בני זוג, ילדים, אחים ואחיות) זכאים להיעדר מהעבודה ביום הזיכרון, וזאת על חשבון המעסיק. עבורם, זהו יום חופשה בתשלום מלא, המעוגן ב'חוק יום הזיכרון', וזוהי זכות מוחלטת שאינה נתונה לשיקול דעתו של המעסיק.

שנית, ובנוגע לכלל העובדים, נכנס לתמונה מושג משפטי חשוב הנקרא "נוהג". במקומות עבודה רבים מאוד בישראל, התפתח נוהג של עבודה במתכונת מקוצרת או אי-עבודה כלל.

אם במקום עבודתכם קיים נוהג קבוע ורב שנים של סגירת המשרד ביום הזיכרון, או סיום העבודה בשעה מוקדמת, נוהג זה יכול להפוך לחלק מתנאי העבודה המחייבים שלכם. במצב כזה, המעסיק אינו יכול לשנות את הנוהג באופן חד-צדדי ולדרוש מכם פתאום לעבוד יום מלא. כל שינוי כזה ייחשב להרעת תנאים. לכן, גם אם החוק הכללי קובע שזהו יום עבודה, חשוב לבדוק מהו הנוהג הספציפי במקום העבודה שלכם, שכן ייתכן שהוא מקנה לכם זכויות בעבודה מיטיבות יותר.

מהם התנאים במקרה של עבודה ביום הזיכרון?

גם אם מקום עבודתכם פועל ביום הזיכרון, זהו אינו יום עבודה רגיל לחלוטין. החוק מכיר באופיו המיוחד של היום וקובע כללים ברורים לגבי שעות העבודה ביום הזיכרון.

בערב יום הזיכרון, יום העבודה נחשב ליום עבודה רגיל.

ביום הזיכרון עצמו, החוק קובע כי העבודה תסתיים לפני כניסת יום העצמאות. על פי צו הרחבה, יום העבודה ביום הזיכרון יהיה בן 7 שעות (בתשלום של 8 שעות), או 8 שעות (בתשלום של 9 שעות) במקומות שעובדים בהם 9 שעות ביום, 5 ימים בשבוע. במקומות בהם עובדים 6 ימים בשבוע יום העבודה לא יעלה על 7 שעות, כל שעה מעבר לכך תיכלל בחישוב של שעות נוספות.

בנוסף, קיימת חובה ברורה המוטלת על המעסיק לאפשר לעובדיו להתייחד עם זכר הנופלים. המעסיק מחויב לאפשר לכל עובד לעמוד דום במהלך שתי צפירות הזיכרון (בערב ובבוקר), מבלי שהדבר ייחשב להפסקה או ינוכה משכרו.

זוהי אינה המלצה, אלא חלק מהותי מהזכות לסביבת עבודה מכבדת, המכירה ברגישויות הלאומיות. מניעת אפשרות זו מעובד היא פגיעה חמורה בזכויותיו.

להלן טבלה המרכזת את שעות העבודה המקובלות ביום הזיכרון:

המעסיק מסרב לתת לי חופש כאח שכול, מה לעשות?

המחשבה על מצב כזה היא בלתי נתפסת ומקוממת, ואני רוצה לומר בצורה הברורה והחדה ביותר: החוק עומד לצדכם במאה אחוז, באופן מוחלט ובלתי מתפשר.

אם אתם קרובי משפחה לחלל מערכות ישראל, כולל כמובן חללי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל", זכותכם להיעדר מהעבודה ביום הזיכרון היא זכות  המעוגנת ב'חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה'. החוק מגדיר במפורש כי קרובי משפחה – הורים, הורי הורים, בני זוג, ילדים, אחים ואחיות – זכאים ליום חופשה בתשלום מלא ביום זה.

זוהי אינה בקשת חופשה הנתונה לשיקול דעתו של המעסיק. זוהי זכות מוחלטת המעוגנת בחוק, וההיעדרות היא על חשבון המעסיק. סירובו של המעסיק הוא לא רק חסר רגישות באופן קיצוני, אלא מהווה הפרה ישירה של החוק, והוא חושף את עצמו לסנקציות.

במצב כזה, עליכם לפעול באופן הבא:

1. הודעה בכתב: שלחו למעסיק הודעה רשמית וברורה (במייל, כדי שיהיה תיעוד) שבה אתם מציינים כי בהתאם לסעיף 4 לחוק יום הזיכרון, אתם זכאים להיעדר מהעבודה ביום הזיכרון, וכי בכוונתכם לממש את זכותכם החוקית. אין צורך להתווכח או לבקש רשות, אלא להודיע על מימוש זכות.
2. אל תגיעו לעבודה: ביום הזיכרון, מקומכם עם משפחתכם ובטקסי הזיכרון. היעדרותכם מוצדקת לחלוטין על פי חוק, והמעסיק אינו יכול לנקוט נגדכם כל צעד משמעתי בשל כך.
3. פנו לייעוץ משפטי מיידי: אל תהססו לרגע. צרו קשר עם עורך דין דיני עבודה המתמחה בתחום. מכתב התראה רשמי מעורך דין למעסיק לרוב יבהיר לו את חומרת המצב ויגרום לו לחזור בו מסירובו באופן מיידי. במקרה שהמעסיק ינסה לפעול נגדכם לאחר מכן, תהיה לכם הגנה משפטית מלאה.

האם ניתן לפצות את העובד במקרה של עבודה ביום הזיכרון?

כפי שהסברנו, מכיוון שעבודה ביום הזיכרון (עד כניסת יום העצמאות) אינה נחשבת לעבודה ביום מנוחה, התשלום עבורה הוא שכר רגיל של 100%. ה"פיצוי" המרכזי שעליו דיברנו הוא יום העבודה המקוצר בתשלום מלא.

זהו הסטנדרט הקבוע בחוק ובצווי ההרחבה. מעסיק אינו יכול, על דעת עצמו, לדרוש מכם לעבוד יום מלא ולפצות אתכם בדרך אחרת (למשל, ביום חופש במועד אחר), אלא אם הדבר נעשה בהסכמתכם המלאה והברורה.

הפיצוי האמיתי, כאמור, מתחיל ברגע שיום הזיכרון מסתיים ויום העצמאות מתחיל. כאן, אין שיקול דעת. עבודה בשעות אלו מחייבת תשלום של לפחות 150% מהשכר השעתי הרגיל. אם חל עליכם הסכם קיבוצי או חוזה אישי מיטיב, ייתכן שאתם זכאים לגמול גבוה עוד יותר.

חשוב להדגיש שוב את זכותן של המשפחות השכולות – הפיצוי שלהן הוא יום חופשה מלא בתשלום, המאפשר להן להתייחד עם יקירהן ולהשתתף בטקסי הזיכרון ללא דאגות פרנסה. זוהי זכות שאין לערער עליה, והיא מבטאת את הכבוד העמוק שרוחשת החברה הישראלית למשפחות השכול. כל ניסיון של מעסיק למנוע זכות זו או להערים קשיים על מימושה הוא הפרה חמורה של החוק ושל הנורמות האנושיות הבסיסיות ביותר.

אם הייתם צריכים לעבוד ביום הזיכרון ונתקלתם בבעיות, אני כאן כדי לעזור

יום הזיכרון הוא יום טעון ורגיש, והעיסוק בזכויות עובדים במהלכו עלול להרגיש לא נוח. אך דווקא בגלל רגישותו, חשוב שהכללים יהיו ברורים והוגנים, ויכבדו הן את צרכי המשק והן את הצורך הלאומי באבל והתייחדות. אם דרשו מכם לעבוד יום מלא, אם לא אפשרו לכם לעמוד בצפירה, אם אתם בני משפחה שכולה וזכותכם לחופשה נשללה, או אם לא קיבלתם את התשלום המוגדל על עבודה ביום העצמאות – אל תהססו. זכויותיכם חשובות, והן נועדו להגן עליכם.

במשרדי, משרד עו"ד ליאת פייגל ושות', אנו מבינים את המורכבות והרגישות של סוגיות אלו. כעו"ד דיני עבודה, אני מאמינה ששמירה על זכויות בעבודה היא חלק בלתי נפרד מחברה מתוקנת. אנו כאן כדי להקשיב, לייעץ ולפעול עבורכם בנחישות וברגישות הנדרשת. פנו אליי עוד היום, ובואו נוודא יחד שהכבוד המגיע ליום הזה, והכבוד המגיע לכם כעובדים, נשמר במלואו.