ClickCease
חיפוש

מה עושים כנגד התעמרות בעבודה: מדריך מקיף לזיהוי ולטיפול בסביבת עבודה רעילה

בכל יום אני פוגשת במשרדי אנשים שעיניהם מספרות סיפור של כאב שקט. התעמרות בעבודה הפכה לתופעה שמלווה אותי כמעט בכל שיחה עם לקוח חדש. עובדים רבים מגיעים אליי לאחר חודשים ואף שנים של סבל, כשהם לא יודעים שיש להם זכויות בעבודה. אני כאן כדי לספר לכם שאתם לא לבד, ושיש דרך לצאת מהמעגל הזה.

 

מהי התעמרות בעבודה וכיצד אני מזהה אותה?

לפני שנים, ישבתי מול אישה שהתקשתה לספר לי מה קורה לה בעבודה. היא בכתה כל הזמן, התנצלה שהיא "מגזימה", ואמרה שאולי היא רק רגישה מדי. אבל כשהתחלנו לקלף את השכבות, גיליתי תמונה שזעזעה אותי.

למרבה הצער, אני רואה את זה כל הזמן – עובדים שמספרים לי על ממונה שצועק עליהם מדי יום, על קולגות שמתעלמים מהם בכוונה, על משימות שמטילים עליהם רק כדי להשפיל אותם.

אך כאן המקום לחדד: התעמרות בעבודה היא הרבה מעבר לצעקות או לאקט מבזה ספציפי – היא מערכת שלמה של התנהגויות שמשפילות את האדם, מרוקנות אותו מבפנים.

זה לא תוצר של "אופי קשה" של הבוס. זו התעמרות, נקודה. מעבר לכך,

מבחינה משפטית, התעמרות בעבודה מתבטאת בהתנהגויות חוזרות ולא באירוע חד פעמי שניתן "למחול" עליו.

 

סימני אזהרה נפוצים להתעמרות במקום העבודה

צעקות שהופכות לעניין שגרתי בעבודה הן לא עניין שניתן או צריך לעבור עליו לסדר היום, אלא התעמרות שחובה לעצור.

כשעובד מתחיל לספר לי את הסיפור שלו, אני מקשיבה לפרטים הקטנים. אני מחפשת את הדפוסים, למשל:

  • ביקורת מתמדת – שמרגישה כמו סכין חדה שחודרת בכל יום מחדש, גם כשאתם עושים את העבודה בצורה מושלמת.
  • בידוד מכוון והתעלמות מהעובד – על ידי עמיתים או ממונים, כולל אי הזמנה לפגישות רלוונטיות.
  • הטלת משימות מבזות שנועדו רק להשפיל – דברים שברור לכולם שלא הגיוני לדרוש, אבל דורשים מכם לעשות אותם בכל זאת.
  • שמועות והאשמות שווא – שמפיצים עליכם כדי להרוס את המוניטין שלכם.
  • חדירה לפרטיות שלכם – כשעוקבים אחריכם, בודקים את המיילים שלכם ושואלים שאלות אישיות לא ראויות.
  • הפקעת סמכויות – בצורה שמשדרת לכם שאתם לא שווים כלום.

 

כל אחד מהדברים האלה, כשהוא חוזר על עצמו, הוא מעבר ל"אווירה לא נעימה" בעבודה. זו התנכלות תעסוקתית לכל דבר ועניין.

אני זוכרת לקוחה שסיפרה לי שהיא ישבה חודשים שלמים בחדר ריק במשרד. בלי קולגות, בלי משימות לבצע, בלי עבודה כלל – רק לשבת ולהרגיש איך הזמן עובר ואיך הכבוד שלה נשחק. והחלק הכי קשה? היא נדרשה לדווח לממונה כל פעם שהיא יוצאת לשירותים. כן, קראתם נכון – לשירותים. כשהיא סיפרה לי את זה, ראיתי איך היא מתביישת, כאילו כל זה היה באשמתה.

סייעתי לה בהגשת תביעה שבסופה נפסקו לטובתה פיצויים נכבדים, כי אף אדם לא צריך לחוות דבר כזה.

 

הידעתם? החוק מגן עליכם במקרה של התנכלות על רקע מיני

כשמישהו מגיע אליי ומספר שהוא התלונן על הטרדה מינית ואז פוטר, או שהורידו לו את השכר, אני יודעת שיש לי כלים חזקים מאוד להלחם בשבילו.

החוק למניעת הטרדה מינית מ-1998 אומר בצורה ברורה: אם הטרידו אותך מינית והמעסיק פגע בך בגלל שהתלוננת, או בגלל שסירבת להצעות מיניות – זו התנכלות.

מעבר לכך, זו עבירה פלילית, ואפשר לקבל פיצויים מוגדרים בגינה.

כלומר, במקרה הנ"ל החוק כאן לצידנו, והוא מאפשר לנו לפעול במלוא העוצמה.

התעמרות בעבודה לעומת זאת, היא סיפור אחר.

 

ההבדל שהכי חשוב לי להסביר – התנכלות על רקע הטרדה מינית מול התעמרות

אני רוצה להסביר לכם משהו שמבלבל הרבה אנשים, כי זה ישפיע על הדרך שבה אתם יכולים להגן על עצמכם.

בשונה מהתנכלות על רקע מיני שקשורה ספציפית לסיטואציה שבה היה ניסיון הטרדה או תלונה על הטרדה מינית בעבודה – התעמרות מוגדרת כפגיעה בעובד שיכולה לקרות מכל סיבה, או בלי סיבה בכלל.

לצורך העניין, צעקות, השפלות, בידוד, ביקורת מתמשכת – כל אלה הם התעמרות, גם אם אין להם קשר למין או למיניות.

 מאחר ואין לנו עדיין חוק ספציפי בישראל שאוסר על התעמרות, אני נלחמת על זכויות העובדים בהסתמך על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ועל עקרונות שבתי הדין פיתחו בפסיקה.

כדי לסבר את העין, הנה השוואה מרוכזת בין המאפיינים ואופן הטיפול המשפטי בשני סוגי הפגיעות הללו:

קריטריון התעמרות בעבודה התנכלות על רקע הטרדה מינית
עיגון חוקי לא מעוגנת בחקיקה מפורשת, אני נלחמת בהסתמך על הפסיקה מעוגנת בחוק למניעת הטרדה מינית, 1998
מקור הפגיעה כל סיבה או ללא סיבה כלל תלונה על הטרדה מינית או סירוב להצעות מיניות
סוג העבירה עוולה אזרחית שאני יכולה לסייע לכם לתבוע עליה גם עבירה פלילית – עד 3 שנות מאסר
פיצוי מרבי אין הגבלה – תלוי בחומרת המקרה עד 120,000 ₪ ללא הוכחת נזק (240,000 ₪ במקרים מחמירים)
דוגמאות מהשטח צעקות יומיומיות, בידוד מכוון, השפלות פיטורים אחרי תלונה על הטרדה, הרעת תנאי העסקה בגלל סירוב למעשה מיני
נטל הוכחה יש להוכיח את ההתעמרות בתנאים מסוימים – המעסיק צריך להוכיח שלא פגע בעובד

 

האחריות של המעסיק כלפי כל עובד

אני רוצה שתדעו משהו חשוב – המעסיק לא רק שלא רשאי להתעמר בכם – הוא מחויב על פי חוק ליצור עבורכם סביבת עבודה בטוחה.

כל פעם שאני נכנסת לבית הדין לענייני עבודה, אני מזכירה לשופטים ולמעסיק – חובת תום הלב המוגברת בדיני עבודה זו לא סיסמה, זו מחויבות.

המעסיק לא יכול להגיד "לא ידעתי". הוא לא יכול להסתתר מאחורי "אני לא אחראי למה שהמנהל הישיר עושה". האחריות היא שלו, נקודה.

כבר ליוויתי מקרים שבהם עובד קבלן סבל מהתעמרות, והמעסיק הפורמלי (חברת כוח האדם) ניסה להתחמק באומרה "הוא לא עובד שלנו באמת".

כמובן, בראי החוק, גם המעסיק הפורמלי וגם מזמין העבודה צריכים לשאת באחריות, ואני דואגת שהם יבינו את זה.

מעסיק שמתעלם מהתעמרות בארגון שלו, או גרוע מכך – גורם לה או מעודד אותה בעצמו, ימצא את עצמו משלם פיצויים בסכומים משמעותיים מאוד.

החוק קובע חד-משמעית: אם המעסיק לא עשה מספיק כדי למנוע את ההתעמרות בעובד או לטפל בה – הוא יישא באחריות המשפטית לפיצוי העובד.

 

⭐טיפ זהב⭐
תעדו הכל. כל צעקה, כל השפלה, כל מסרון פוגעני. רשמו תאריך, שעה, מה נאמר בדיוק, מי היה שם. שמרו מיילים, הקלטות (בהתאם לחוק), הודעות וואטסאפ. התיעוד הזה יציל אתכם בבית הדין לעבודה.

 

מה אתם יכולים לעשות כנגד התעמרות בסביבת העבודה?

אחרי שנים של ייצוג עובדים, אני יודעת שהחלק הכי קשה זה לקבל את ההחלטה לפעול. אנשים מפחדים – מפחדים לאבד את העבודה, מפחדים מהקונפליקט, מפחדים שאף אחד לא יאמין להם –

אבל אני כאן כדי להגיד לכם: יש דרך, ואתם לא לבד.

 

צעד ראשון – נסו לפתור את זה פנימית בארגון (אם אפשר)

לפעמים, פנייה למנהל משאבי אנוש או לממונה בכיר יכולה לשנות את המצב. אני תמיד אומרת ללקוחות – אם אתם מרגישים שיש סיכוי שזה יעזור, נסו. אבל, וזה חשוב – עשו את זה בכתב. שלחו מייל, שמרו העתק. אל תסתפקו בשיחת מסדרון "על רגל אחת".

יש מקרים שבהם אני יודעת מראש שזה לא יעזור. כשהמעסיק הוא הצד המתעמר, או כשהמערכת רקובה מבפנים, לרוב אין טעם לנסות לפתור את זה בתוך הארגון. במקרים כאלה, אני בוחנת עם מיוצגיי את האפשרות לעבור ישר לצעד הבא.

 

התפטרות בדין מפוטר – הדרך שהרבה לא יודעים עליה

אנשים חושבים שאם הם מתפטרים, הם מוותרים על הכול, אבל זה לא נכון.

אם ההתעמרות חמורה מספיק, אתם יכולים להתפטר ועדיין לקבל פיצויי פיטורים.

אני זוכרת לקוח שבא אליי והיה שבור לגמרי. הוא אמר לי "אני חייב לעזוב, אני לא מסוגל יותר, אבל אני לא יכול להרשות לעצמי לעזוב בלי כסף". הסברתי לו על התפטרות בדין מפוטר.

הוא התפטר, תבענו את המעסיק, והעובד קיבל את מלוא הפיצויים שמגיעים לו. מעבר לכך – הוא קיבל בחזרה את הכבוד שלו.

אבל שימו לב – זה לא פשוט. אתם צריכים להוכיח שההתעמרות הייתה כל כך חמורה שלא ניתן היה לדרוש מכם להמשיך. לכן, לפני שאתם מתפטרים, בואו לדבר איתי. בואו נוודא יחד שאתם עושים את זה נכון.

 

הגשת תביעה לבית הדין לעבודה – הכלי לקבלת פיצויים מהמעסיק

בית הדין לעבודה זו הזירה שבה אני יכולה באמת להילחם בשבילכם. כשאני מגישה תביעה בשם עובד שסבל מהתנכלות במקום עבודתו, אני תובעת בשמו:

  • פיצוי בגין הנזק הממוני – כל מה שאיבדתם כלכלית בגלל ההתעמרות.
  • פיצוי על עוגמת הנפש – על הכאב, על השפלה, על הפגיעה בבריאותכם הנפשית.
  • פיצוי עונשי – כן, לפעמים אני דורשת פיצוי שנועד להרתיע את המעסיק, כדי שהוא יבין שהוא לא יכול להמשיך ככה.
  • פיצויי פיטורים – אם פוטרתם או התפטרתם בגלל ההתעמרות.

 

אני לא עוזבת את בית הדין עד שאני מרגישה שעשיתי הכול כדי להשיג עבורכם את מה שמגיע לכם.

חשוב שתדעו: אתם לא צריכים להמשיך לעבוד כדי לתבוע, ואתם לא צריכים לוותר על הזכויות שלכם רק כי כבר עזבתם!

 

מלבד ערוצי הפעולה הללו, אם אתם סובלים מאיומים או הטרדה שחוצים קו לפלילי – ניתן לפנות גם למשטרה ולהגיש תלונה כצעד מקדים להגשת קובלנה פלילית.

 

💡חשוב לדעת💡
על הגשת תביעת פיצויים בגין התעמרות בעבודה חלה תקופת התיישנות. בדרך כלל יש לכם 7 שנים מהיום שעילת התביעה נוצרה, אבל במקרים מסוימים זה פחות. לכן אני מפצירה בכם – אל תחכו. ככל שתפנו לייעוץ משפטי מוקדם יותר, הראיות יהיו טריות יותר, והסיכוי שנצליח גבוה יותר.

 

הפיצויים שסייעתי ללקוחותיי לקבל בגין ההתעמרות בעבודה

כאשר מדובר בהתנכלות במקום העבודה, אני לא אוהבת לדבר על כסף כמטרה בפני עצמה. המטרה שלי היא להחזיר לאנשים את הכבוד, את התחושה שהם לא לבד, שמישהו מאמין להם.

יחד עם זאת, הפיצויים גם הם חשובים. הם מסמלים הכרה בכאב של נפגע ההתעמרות והם מאלצים את המעסיקים להבין שהם לא יכולים להמשיך ככה.

כיום, בתי הדין בישראל כבר מבינים כמה חמורה היא סביבת עבודה רעילה, והם פוסקים פיצויים משמעותיים לטובת עובדים שנפגעו מתנאי העסקה כאלו.

אני זוכרת לקוחה שבאה אליי כשהיא שבורה לגמרי. היא הושפלה בעבודתה יום אחר יום, חודש אחר חודש. המנהל שלה צעק עליה מול כולם, הפיץ עליה שמועות, גרם לה להרגיש חסרת ערך.

לבסוף היא התפטרה כי לא יכלה יותר.

התביעה שלנו הייתה חזקה, הראיות היו ברורות ובית המשפט פסק לטובתה 180,000 ₪.

כשהיא קיבלה את פסק הדין, היא ממש בכתה – לא בגלל הכסף, אלא כי סוף סוף מישהו אמר לה "את צודקת, מה שעברת לא היה תקין".

 

במקרה אחר, עובד שעבד שנים במקום עבודה פוגעני, קיבל פיצוי של 300,000 ₪.

בית הדין הבין שהמעסיק יצר סביבת עבודה רעילה באופן מכוון, והחליט שהפיצוי חייב להיות גבוה כדי להרתיע.

אמנם כל מקרה הוא שונה אבל מה שחשוב לזכור הוא שלא חייבים להוכיח נזק כספי כדי לקבל פיצוי על עוגמת נפש.

הכאב הרגשי, ההשפלה, הפגיעה בכבוד – אלה דברים שבית הדין לעבודה מכיר בהם.

אתם לא צריכים להראות תלוש משכורת או קבלה על טיפול פסיכולוגי כדי לזכות בהכרה בסבל שלכם.

 

החוק שאני מחכה לו

יש לי חלום – חלום שיום אחד יהיה לנו חוק ברור, מפורש, שאומר בעברית פשוטה – אסור להתעמר בעובדים. הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה הוגשה כבר ב-2015, עברה קריאה טרומית, אבל מאז היא תקועה.

ההצעה כוללת הגדרה ברורה של מהי התעמרות, רשימה של התנהגויות שנחשבות התעמרות, ואפשרות לתבוע עד 120,000 ₪ בלי להוכיח נזק. בדיוק כמו בחוק הטרדה מינית.

אני מאמינה שיום אחד החוק הזה יעבור. עד שזה יקרה, אני ממשיכה להסתמך על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, על הפסיקה, ועל העקרונות המשפטיים שבתי הדין פיתחו ככלי לפיצוי נפגעי התנכלות תעסוקתית.

הכלים הללו מאפשרים לי לנצח תיקים, להשיג למיוצגיי פיצויים ולשנות לטובה את חייהם של אנשים.

 

מה אני רוצה שתזכרו מהמאמר הזה

בסוף היום, אני רוצה שתדעו דבר אחד פשוט – התעמרות בעבודה היא לא משהו שאתם צריכים "לסבול בשקט" או "להתמודד איתו".

זו פגיעה בזכויות שלכם, זו פגיעה בכבוד שלכם וזה משהו שאפשר ושצריך להילחם נגדו.

אתם זכאים לסביבת עבודה שבה מכבדים אתכם. המעסיק חייב, לא מתבקש – חייב, לספק לכם את זה. ואם הוא לא עושה את זה, הוא ישלם.

למשרדי מגיעים מדי יום אנשים שסבלו בשקט שנים. הם מגיעים אליי כשהם כבר שבורים, כשהם חושבים שאף אחד לא יאמין להם, ואז אני מקשיבה.

לכל האנשים הללו וגם לכם חשוב לי להגיד: אני מאמינה לכם ואנחנו הולכים להילחם על הזכויות שלכם.

לאורך השנים ראיתי כמה ייצוג משפטי ראוי, המלווה באמפתיה אמיתית, יכולים לשנות חיי אדם. לא רק בגלל הכסף – בזכות תחושת הצדק, ההכרה במה שעבר עליו והשבת הכבוד האבוד.

אם גם אתם חווים התעמרות בעבודה, אני מפצירה בכם – אל תחכו עד שתגיעו לנקודת השבירה שלכם. דברו איתי, כדי להבין מהן הזכויות שלכם, ויחד נפעל להגנה על פרנסתכם וכבודכם.

שאלות ותשובות

התשובה היא בדרך כלל לא. התעמרות היא דפוס של התנהגות שחוזרת על עצמה. אירוע אחד מבודד, גם אם הוא כואב, הוא לא התעמרות במובן המשפטי. מאידך – אם המעשה היה חמור במיוחד, קיצוני, משהו שפגע בכם באופן שאי אפשר להתעלם ממנו, ייתכן בהחלט שאפשר לתבוע על בסיס עוולות אחרות כגון הוצאת דיבה, רשלנות, הפרת חובת תום הלב, פגיעה בכבוד ועוד. בואו לדבר איתי ונבדוק יחד מה האפשרויות במקרה הספציפי שלכם.

אני מבינה את הפחד הזה. אני רואה אותו בעיניים של כל לקוח. אבל תשמעו מה החוק אומר – המעסיק לא רשאי להתנכל לכם בגלל שהגשתם תלונה. אם הוא יפטר אתכם, יוריד את השכר, ישנה את תפקידכם בגלל התלונה – זו התנכלות נוספת, ותקבלו פיצויים גם על זה. עם זאת, אני לא אומרת לכם שזה פשוט. במציאות, לפעמים יחסי העבודה נפגעים. לכן חשוב לשבת עם עו"ד ולתכנן את הצעדים בחוכמה. לפעמים כדאי לאסוף ראיות בשקט, ואז להגיש תביעה. לפעמים כדאי להתפטר קודם. כל מקרה הוא שונה, ואני כאן כדי לעזור לכם להחליט.

שאלה מצוינת. הרעת תנאים זה בדרך כלל משהו קונקרטי – הורידו לכם את השכר, שינו את מקום העבודה, העבירו אתכם לתפקיד זוטר יותר. זה שינוי אובייקטיבי בתנאי ההעסקה. התעמרות היא מושג שמתמקד יותר בהתנהגות – צעקות, השפלות, בידוד חברתי בעבודה. למרות זאת, לפעמים השניים מתחברים. למשל, אם מורידים את השכר שלכם בצורה משפילה, כדי לפגוע בכם – זו גם הרעת תנאים וגם התעמרות. כשאתם מגיעים אליי, אני בוחנת את התמונה הכוללת. איך הדברים נעשו, למה, ומה ההשפעה עליכם.

כמובן! אני מייצגת עובדי קבלן כל הזמן. יש לכם בדיוק אותן זכויות כמו עובדים רגילים ואפילו יותר מזה – לפעמים אני יכולה לתבוע גם את חברת כוח האדם וגם את המקום שבו אתם עובדים בפועל. שניהם יכולים לשאת באחריות. ראיתי מקרים שבהם עובד קבלן היה בסיטואציה פגיעה במיוחד, והצלחנו להטיל אחריות על שני הגורמים. אתם לא פחות חשובים, אתם לא פחות מוגנים. בואו נדבר.

תמונה של עו"ד ליאת פייגל
עו"ד ליאת פייגל
עורכת דין ליאת פייגל מתמקצעת בתחום דיני העבודה והמשפחה ובכל המעטפת המשפטית התומכת בתחומים אלו על כל רבדיה. בעלת יכולת ומוטיבציה לחבר תחומי משפט שונים לצורך השגת מקסימום האפשרויות ומיצוי הזכויות עבור הלקוח. מרצה בתחום דיני תאגידים, חברות ודיני חוזים בהכנה לבחינות לשכת עורכי הדין. מלמדת באופן פרטני כתיבה משפטית ומשפט מנהלי. מסייעת בכתיבת סמינריונים לסטודנטים בשנה השלישית והרביעית ללימודי משפטים. לעורכת דין ליאת פייגל 20 שנות ניסיון בתחום הביקורת החקירתית בגופים ציבוריים גדולים, ניסיון בתחום הייבוא ייצוא והסחר הבינלאומי.
יצירת קשר:
משרדינו ברשתות החברתיות:
a4
משרד עורכי דין ליאת פייגל ושות'
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם נציג המשרד >>