עובדים רבים מוצאים את עצמם תוהים בעת מחלה לגבי זכויותיהם הבסיסיות וההגנות שהחוק מספק להם. השאלה כמה ימי מחלה מגיע לעובד היא קריטית להבנת התגמול הכספי והביטחון התעסוקתי שלכם בתקופות של אי כושר עבודה. החוק בישראל מסדיר באופן ברור את מכסת הצבירה, את אופן התשלום המדורג ואת ההגנות הניתנות לעובד חולה, בין אם הוא מועסק בשכר חודשי ובין אם בשכר שעתי.
חוק דמי מחלה - מה הוא קובע?
הזכות להיעדר מהעבודה עקב מצב בריאותי לקוי מעוגנת בחוק דמי מחלה. החוק מגדיר מחלה כאי כושר זמני או קבוע של העובד לבצע את עבודתו, הנובע על פי ממצאים רפואיים ממצב רפואי לקוי. על פי החוק כל ציבור העובדים השכירים זכאי לצבור ימי מחלה במהלך תקופת העסקתם. קצב הצבירה הבסיסי הקבוע בחוק עומד על 1.5 ימי מחלה עבור כל חודש עבודה מלא, שבו העובד עבד בכל ימי העבודה הנדרשים. בחישוב שנתי עובד במשרה מלאה זכאי לצבור 18 ימי מחלה בשנה.
החוק קובע גם תקרה מקסימלית לצבירה: עובד אינו יכול לצבור יותר מ-90 ימי מחלה שלא נוצלו. משמעות הדבר היא שאם עובד הגיע לתקרה זו הוא לא ימשיך לצבור ימים נוספים עד אשר ינצל חלק מהימים הצבורים לזכותו.
עם זאת חשוב לדעת כי ישנם מגזרים שונים במשק כגון עובדים בשירות המדינה, או עובדים עליהם חלים הסכמים קיבוציים ספציפיים אשר זכאים לתנאים משופרים, הכוללים צבירה של ימי מחלה רבים יותר לכל חודש עבודה, ותקרה גבוהה יותר של ימי מחלה הניתנים לצבירה. לדוגמה בענפים מסוימים כמו ענף השמירה והאבטחה או ענף הניקיון עובדים עשויים לצבור 2 ימי מחלה בחודש עד למקסימום גבוה יותר מהקבוע בחוק הכללי.
עוד שווה לציין כי ככל שהמחלה או ההיעדרות נובעות מתאונת עבודה, עובד זכאי גם לדמי פגיעה בגין 90 הימים הראשונים.
איך מחשבים ימי מחלה בשכר חודשי ושעתי
אופן חישוב הצבירה של ימי המחלה משתנה בהתאם לצורת ההעסקה ולהיקף המשרה של העובד. עבור עובד במשכורת חודשית, העובד בכל ימי העבודה בחודש החישוב הוא פשוט והוא צובר יום 1.5 ימים באופן אוטומטי. לעומת זאת, כאשר מדובר בעובדים שאינם עובדים בכל ימי העבודה בחודש, כגון עובדים במשרה חלקית, עובדים שהחלו לעבוד באמצע החודש, או עובדים המשתכרים שכר שעתי או יומי, החישוב מתבצע לפי נוסחה הקבועה בתקנות דמי מחלה, ונגזרת ממספר ימי העבודה בפועל וממספר ימי העבודה האפשריים בחודש.
במקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה של 5 ימים הנוסחה לחישוב הזכאות החודשית היא מספר ימי העבודה בפועל חלקי 21.66 כפול 1.5.
לדוגמה עובד שעבד 10 ימים בחודש במקום שבו עובדים 5 ימים בשבוע יצבור באותו חודש כ-0.69 ימי מחלה. במקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה של 6 ימים הנוסחה היא מספר ימי העבודה בפועל חלקי 25 כפול 1.5.
חשוב לציין כי תקופות היעדרות מסוימות כגון ימי מנוחה שבועית חגים חופשת לידה וימי אבל נלקחות בחשבון בחישוב תקופת הזכאות ואינן פוגעות בצבירה.
ניצול ימי מחלה ומתי המעסיק חייב לשלם
מימוש הזכות לדמי מחלה דורש מהעובד להמציא למעסיק תעודת מחלה חתומה על ידי רופא, המציינת את התקופה שבה העובד לא היה מסוגל לעבוד. החוק קובע מדרג תשלום ייחודי עבור ימי ההיעדרות.
עבור יום המחלה הראשון העובד אינו זכאי לתשלום כלל. עבור היום השני והשלישי למחלה העובד זכאי לתשלום של 50% משכרו הרגיל ואילו מהיום הרביעי ואילך הוא זכאי לתשלום מלא של 100% מהשכר.
יש לשים לב כי למרות שהתשלום בימים הראשונים הוא חלקי או אפסי נהוג להפחית מיתרת ימי המחלה הצבורים של העובד יום מלא עבור כל יום היעדרות. הזכות לניצול ימי מחלה אינה מוגבלת רק למחלתו של העובד עצמו. החוק מאפשר לעובדים להשתמש בימי המחלה הצבורים שלהם גם לצורך היעדרות בשל טיפול בבן משפחה כגון ילד בן זוג או הורה בכפוף לאישורים ולהצהרות הנדרשים בחוק.
נקודה חשובה נוספת נוגעת לביטחון התעסוקתי. החוק אוסר על המעסיק לפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה כל עוד עומדים לזכותו ימי מחלה צבורים לניצול. תקופת ההגנה הזו מאפשרת לעובד להחלים ללא חשש מיידי לאובדן פרנסתו.
עם זאת ימי מחלה שלא נוצלו אינם ניתנים לפדיון כספי בסיום יחסי העבודה אלא אם כן קיים הסכם קיבוצי או חוזה אישי הקובע אחרת. כמו כן ימי המחלה אינם ניתנים להעברה למעסיק אחר ואם עובד מסיים את עבודתו וחוזר לאותו מעסיק מאוחר יותר הצבירה מתחילה מחדש.
בקצרה: ימי מחלה לפי החוק
- צבירה של 1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה מלא, כלומר 18 ימים בשנה בעבודה במשרה מלאה.
- תקרת צבירה של 90 ימי מחלה.
- תשלום מדורג: היום הראשון ללא תשלום, היום השני והשלישי 50% מהשכר, ומהיום הרביעי 100%.
- חובה להציג תעודת מחלה חתומה על ידי רופא.
- ימי מחלה שלא נוצלו אינם נפדים כברירת מחדל ואינם עוברים למעסיק אחר.
דוגמאות לחישוב צבירת ימי מחלה
כדי להמחיש את אופן החישוב, הנה כמה מקרים נפוצים:
- עובד חודשי במשרה מלאה שעבד את כל החודש צובר 1.5 ימי מחלה בחודש. לאחר 12 חודשים - 18 ימים.
- עובד בשבוע של חמישה ימים שעבד 15 ימים בחודש צובר כ-1.04 ימי מחלה (15 חלקי 21.66, כפול 1.5).
- עובד בשבוע של שישה ימים שעבד 12 ימים בחודש צובר כ-0.72 ימי מחלה (12 חלקי 25, כפול 1.5).
- עובד שעתי צובר לפי היקף העבודה בפועל, ולכן כדאי לבדוק שהתלוש כולל את יתרת הימים המעודכנת בכל חודש.
אם התלוש אינו מציג יתרת ימי מחלה, או שהיתרה אינה תואמת את החישוב, פנו למעסיק בכתב וראו גם תלושי שכר שאינם תקינים.
תעודת מחלה: מה צריך להגיש ומתי?
תעודת מחלה היא המסמך שמאפשר לעובד לממש את הזכות לדמי מחלה. היא נחתמת בידי רופא ומציינת את התקופה שבה העובד אינו מסוגל לעבוד. מעסיק רשאי לדרוש תעודה כזו כתנאי לתשלום, ולכן כדאי להמציא אותה בהקדם ולשמור עותק. בעת מחלה שבגינה נדרשת התייחסות של רופא תעסוקתי, ראו הוצאת תעודת מחלה על ידי רופא תעסוקתי וחוות דעת של רופא תעסוקתי.
ימי מחלה בשל מחלת ילד, בן זוג או הורה
החוק מאפשר לנצל חלק מימי המחלה הצבורים גם כדי לטפל בבן משפחה חולה. במקרה של ילד עד גיל 16, מקובל שעובד רשאי להיעדר עד 8 ימים בשנה, ובנסיבות מיוחדות, כמו הורה יחידני או מחלה קשה של הילד, ההסדר מיטיב יותר. קיימות הוראות גם לגבי בן או בת זוג והורים. הזכות מותנית לרוב בהצהרה ובכך שבן הזוג האחר לא נעדר מעבודתו באותם ימים. פרטים נוספים בימי מחלה עקב מחלת בן או בת זוג.
הגנה מפני פיטורים בזמן מחלה
עובד שנעדר בשל מחלה, כל עוד יש לו ימי מחלה צבורים והוא זכאי לדמי מחלה, מוגן מפני פיטורים. אחרי שתמו הימים, ההגנה אינה מוחלטת, אך גם אז פיטורים בשל מחלה מחייבים בחינה של הנסיבות, שימוע הוגן והתחשבות במצבו הרפואי של העובד. לדיון מורחב ראו:
- פיטורים בזמן חופשת מחלה
- פיטורי עובד במחלה ממושכת
- מחלה בתור עילה לפיטורים
- פיטורים לאחר אבחנה במחלה כרונית
טעויות נפוצות בנוגע לימי מחלה
- להניח שכל יום מחלה משולם במלואו. ללא הסדר מיטיב, היום הראשון אינו משולם.
- לחזור לעבודה ליום אחד ולחלות שוב, מה שמתחיל את הספירה המדורגת מההתחלה.
- לא לשמור תעודות מחלה ועותקים של תלושים.
- לא לבדוק את יתרת ימי המחלה בתלוש.
- להניח שימי מחלה שלא נוצלו ייפדו בסיום העבודה. ראו פדיון ימי מחלה שלא נוצלו.
מה עושים כשהמעסיק אינו משלם דמי מחלה?
- בדקו את התלוש ואת הצבירה, וודאו שהוגשה תעודת מחלה תקינה.
- פנו למעסיק בכתב וציינו את הימים שלא שולמו ואת הסכום הנתבע.
- במקרה של סירוב, אפשר להגיש תלונה ליחידה לאכיפת דיני עבודה או לתבוע בבית הדין האזורי לעבודה, בכלל זה ריבית והצמדה ופיצויי הלנת שכר. ראו פיצויי הלנת שכר.
- אם בעקבות המחלה נאמר לכם שהעסקתכם בסכנה או שהוצע לכם לסיים את ההעסקה, פנו מיד לייעוץ.
שאלות ותשובות על ימי מחלה
כמה ימי מחלה מגיעים לעובד בשנה?
בעבודה במשרה מלאה, 18 ימים בשנה, כלומר 1.5 ימים לכל חודש עבודה מלא. בהסכמים קיבוציים ובענפים מסוימים ההסדרים מיטיבים יותר.
האם אפשר לצבור יותר מ-90 ימי מחלה?
לפי החוק לא. תקרת הצבירה היא 90 ימים, וכשהעובד מגיע אליה הוא לא צובר ימים נוספים עד שינצל חלק מהיתרה. הסכם קיבוצי יכול לקבוע תקרה גבוהה יותר.
מאיזה יום משלמים דמי מחלה?
מהיום השני. ביום השני והשלישי משלמים 50% משכר היום, ומהיום הרביעי 100%. לפרטים ראו מאיזה יום משלמים מחלה ותשלום חופשת מחלה.
האם עובד שעתי או במשרה חלקית זכאי לימי מחלה?
כן. כל עובד שכיר זכאי לצבור ימי מחלה, והצבירה מחושבת לפי היקף העבודה בפועל.
האם המעסיק יכול לדרוש תעודת מחלה גם ליום אחד?
כן, המעסיק רשאי לדרוש אישור רפואי כתנאי לתשלום דמי מחלה. עובד שאינו מציג תעודה עלול שלא לקבל תשלום עבור אותם ימים.
מה קורה לימי המחלה כשעוזבים את מקום העבודה?
הם אינם עוברים למעסיק הבא, ואינם נפדים אלא אם נקבע אחרת בהסכם. מידע נוסף בפדיון ימי מחלה שלא נוצלו.
לסיכום
חוק דמי מחלה מעניק לעובד שכיר זכות לצבור ימי מחלה, לקבל תשלום מדורג בעת היעדרות רפואית ולהיות מוגן מפני פיטורים בעת מחלה. כדי לממש אותה נכון, כדאי לעקוב אחר יתרת הימים בתלוש, לשמור תעודות מחלה ולבדוק אם חלים עליכם הסדרים מיטיבים בהסכם או בחוזה. אם המעסיק אינו משלם, מפטר בזמן מחלה או מקשה על מימוש הזכות, מוזמנים ליצור קשר עם עו"ד ליאת פייגל לייעוץ בנושא. צרו קשר לבדיקת הזכויות שלכם.
