ClickCease

הפרטיות היא אחד הדברים החשובים לכל אדם באשר הוא אדם, והדבר אף מתבטא בחקיקה, הן בחוקי היסוד והן בחקיקה הרגילה. עם זאת, עניין הפרטיות במקום העבודה הוא סבוך ועמום יותר, קשה יותר לזהות פגיעה בפרטיות במקום העבודה וקשה יותר להתגונן מפניה. בדיוק בשביל זה אנחנו פה כדי לעזור.

 

פגיעה בפרטיות העובד – הבעיה

סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות מפרט שורה של מקרים הנחשבים לפגיעה בפרטיות. אחד מן המקרים המוזכרים שם הוא צילום אדם ברשות היחיד שלו. למעשה קבעה הפסיקה שרשות היחיד היא לא רק ביתו הפרטי של האדם, אלא כל מקום שיש לו בו ציפייה סבירה שלא יצלמו אותו.

לכאורה מכוח פרשנות זו אנו למדים שגם במקום העבודה עומדת לעובד הזכות לפרטיות, אך למעשה אין הדבר פשוט כל כך.

האמצעים הטכנולוגיים המתפתחים מאפשרים למעסיק לעקוב אחרי עובדיו בדרכים שונות ומשונות, ובגלל יחסי הכוחות, שיש בהם פער אינהרנטי לטובת המעסיק, העובדים חוששים להתעמת איתו בנושא.

בעיה נוספת בהגנה על הזכות לפרטיות של עובדים במקום העבודה היא חוסר המודעות. פעמים רבות העובדים כלל לא מודעים לכך שצעדיו של המעסיק הם אינם חוקים וכי יש להם כיצד להילחם בכך. במאמר זה ננסה לפתור בעיה זו, לפחות בחלקה.

 

פגיעה בפרטיות העובד – מקרים נפוצים

בסעיף זה נעמוד על מקרים נפוצים בהם מתקיימת פגיעה בפרטיותו של העובד וננסה להבין, בקווים כלליים, מתי תיחשב פגיעה זו ללגיטימית ומתי היא אינה נחשבת כזאת.

 

כניסה וחיפוש בדוא"ל

בנוגע לכניסה, חיפוש וריגול אחרי עובדים בתיבת המייל שלהם ישנה פסיקה המבחינה בין תיבת מייל המיועדת לשימוש פנימי במקום העבודה ובין תיבת מייל פרטית.

בעוד שבנוגע לראשונה ניטור ומעקב ייחשבו כדבר לגיטימי, כל עוד לא מדובר בהתכתבות אישית שבוצעה בתיבת המייל הפנימית, בנוגע לשנייה כל מעקב אחריה תיחשב לפגיעה בפרטיותו של העובד ועלולה לגרור סנקציות על המעביד.

 

מעקב וניטור

הפסיקה אינה רואה בעין יפה מעקב וניטור של מיקומם של עובדים באמצעות אמצעיים טכנולוגיים שונים. כאשר מדובר במעקב שמתבצע שלא במסגרת שעות העבודה הדבר בבירור אינו חוקי ופוגע פגיעה אסורה בפרטיותו של העובד.

 

דרישת מרשם פלילי

פעמים רבות בשלבי הקבלה לעבודה מבקש המעסיק העתידי את המרשם הפלילי של המועמד, זאת על אף שהדבר אינו חוקי. בית המשפט קבע כי אסור לדרוש את המרשם הפלילי ממועמד לעבודה, אך ניתן לבקש ממנו תצהיר על עברו הפלילי.

חשוב להדגיש שבקשת התצהיר צריכה להיות מידתית ורלוונטית לדרישות התפקיד, אם אין זה כך הרי שמדובר בפגיעה פסולה בפרטיותו של המועמד.

 

דרישת ויתור על סודיות רפואית

דרישה נוספת הנפוצה בשלבי הקבלה לעבודה היא הדרישה לחתום על ויתור על סודיות רפואית. התיק הרפואי של אדם הוא אחד הדברים הפרטיים ביותר שלו, ודרישה שכזאת היא אינה חוקית.

 

הצבת מצלמות

הצבת מצלמות במקום העבודה היא עניין מורכב. מחד, מדובר בפגיעה חמורה בפרטיות של העובדים, ומאידך הפסיקה מכירה באינטרס הלגיטימי של המעסיק לפקח על הנעשה בעסק, לשמור על ביטחונו ועל רכושו.

אי לכך הפסיקה דורשת איזון. מצד אחד היא מאפשרת הצבת מצלמות לצרכים שונים, כגון: שמירה על ביטחון הנוכחים בעסק, הגנה מפני גנבות, אבטחת מידע, ואף ככלי פיקוח על העובדים ועל השירות שהם מספקים. מצד שני שימוש מוגבר במצלמות, שלא לאחד מהצרכים המפורטים לעיל, עלול להוות פגיעה אסורה בפרטיות ולגרור סנקציות על המעסיק.

 

שעון נוכחות ביומטרי

שימוש בשעון נוכחות ביומטרי, הדורש שימוש בטביעת אצבעו של העובד, הולך ונהיה נפוץ יותר ויותר. למעשה גם עניין זה יכול להוות פגיעה חמורה בפרטיותו של העובד, שכן לטביעת האצבע של אדם יש נתונים פיזיולוגיים מיוחדים, והיא יכולה להיות שער למידע אישי רב.

הנושא נידון לפני שנים אחדות בפני בית הדין הארצי לעבודה שאכן קבע כי דרישה מהעובדים להשתמש אך ורק בשעון נוכחות ביומטרי היא פגיעה פסולה בפרטיות, ולכן ניתן לעשות זאת רק באחת משתי הדרכים הבאות: 1. הדרישה מעוגנת בחוק. 2. העובד הסכים לשימוש בשעון ביומטרי.

 

זכויות המעסיק

כפי שראינו, הזכות לפרטיות היא זכות יסודית וחשובה במשטר החוקתי הישראלי, אך היא אינה עומדת לבדה. כאשר אנו מדברים על זכותו של העובד לפרטיות במקום העבודה יש לדבר גם על זכות הקניין של המעסיק, שהגנה על האחרונה פעמים רבות אינה מתיישבת עם הגנה על האחרונה.

המחוקק והפסיקה הכירו בצורך לאזן בין זכויות היסוד של המעסיק לאלו של העובד, ולכן אפשרו למעסיק לפגוע לעיתים בזכות לפרטיות של העובד על מנת שלא לפגוע בזכות הקניין של המעסיק ובאפשרותו לנהל את העסק כראוי.

על מנת שהפגיעה בזכות העובד תהיה חוקית עליה להתבסס על תכלית ראויה ולגיטימית ולעמוד בשלושת מבחני המידתיות שנקבעו בפסיקה: קשר אמצעי-מטרה, באמצעי שפגיעתו פחותה, והתועלת עולה על הנזק.

 

סיכום

כפי שראינו, הקביעה האם הייתה פגיעה בפרטיותו של העובד או לא היא קביעה מורכבת ולא פשוטה. ישנם מקרים ברורים, אך למעשה רוב המקים נמצאים אי שם באזור האפור, וגם הפסיקה בנושא אינה רבה מספיק כדי להפיג את הערפל.

מסיבה זאת לא כדאי להתמודד על נושא הפגיעה בפרטיות במקום העבודה לבד, אלא מומלץ לפנות לעזרת אנשים מקצוע, ובמקרה הזה – עורך דין מומחה לדיני עבודה. אחד כזה ייבחן את המקרה על כל פרטיו ויידע להעריך את סיכויי התביעה שלכם.

מעבר לכך, כאשר מדובר בפגיעה בפרטיות במקום העבודה עומדים בפני העובד שלושה סוגי פעולה שונים: התפטרות שדינה כפיטורים, תביעה אזרחית כנגד המעסיק, הגשת תלונה במשטרה כנגד המעסיק. לכל אחת מהדרכים הללו תוצאה שונה, ורק עורך דין הבקיא בדיני עבודה ידע להוביל אתכם לזו הרצויה ביותר לכם.

חושבים שהמעסיק פוגע בפרטיותכם? פנו עוד היום לעו"ד ליאת פייגל, עו"ד מומחית לדיני עבודה.

icon-big2

השאירו פרטים ונחזור אליכם

מידע נוסף
מצאתם את מה שחיפשתם? שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

מחפשים משרד עורכי דין בנושא ?
לקבלת ייעוץ חינם השאירו פרטים