חיפוש

מיקרוטראומה ביטוח לאומי: המדריך להכרה בפגיעה מצטברת בעבודה

פגיעה בעבודה אינה מסתכמת תמיד באירוע פתאומי וחד פעמי. נזק גופני משמעותי מתפתח לעיתים בהדרגה כתוצאה מביצוע אותן פעולות פיזיות לאורך שנות העסקה רבות. הכרה משפטית בפגיעה מצטברת דורשת הוכחה מורכבת של קשר ישיר בין תנאי העבודה הפיזיים לבין הנזק הרפואי שנוצר.

 

מהי מיקרוטראומה?

מיקרוטראומה

המיקרוטראומה נוצרה בבתי המשפט כדי לתת מענה למצבים בהם הנזק הגופני שנגרם לעובד, לא מופיע ברשימה הסגורה של מחלות מקצוע, המופיעה בתוספת הראשונה לתקנות ביטוח לאומי. כאשר עובד נפגע בעבודתו במצב הדומה לאופן הפגיעה של מחלות מקצוע (לרוב מדובר בחשיפה ממושכת למשהו בתנאי העבודה), אך המחלה עצמה אינה ברשימה, בתי הדין פתחו פתח להכרה בפגיעה בעזרת מיקרוטראומה.

הפגיעה הקלאסית היא כזאת שנגרמת עקב פעולה רפטטיבית כזאת או אחרת. ניתן לדמות זאת לטיפות מים החוצבות בסלע כאשר כל טיפה גורמת לנזק בלתי מורגש, ורק ההצטברות שלהן לאורך זמן יוצרת פגיעה ממשית (זאת בשונה מאירוע מובחן של הכרה כתאונת עבודה, שם ישנם תאריך ושעה מוגדרים).

כדי שבית הדין יכיר בפגיעה כמצטברת יש להוכיח ארבעה תנאים משפטיים מצטברים ראשית נדרש להוכיח קיומן של פעולות חוזרות ונשנות במהלך יום העבודה. שנית הפעולות הללו חייבות להיות זהות במהותן או דומות מאוד אחת לשנייה. שלישית הפעולות צריכות להתבצע בתדירות גבוהה ולאורך פרק זמן ממושך ללא הפסקות ארוכות. התנאי הרביעי והמורכב ביותר הוא הוכחה רפואית שכל פעולה כזו גרמה לנזק זעיר וכי הצטברות הנזקים יצרה את הפגיעה הנוכחית בגינה מבוקשת קצבת נכות מעבודה.

היעדר הוכחה של רציפות ותדירות תביא כמעט בוודאות לדחיית התביעה.

מצבים נפוצים המוכרים כפגיעות מצטברות בעבודה

הפסיקה הכירה בשורת מצבים שכיחים שמובילים לשחיקה גופנית משמעותית. פגיעות בשורש כף היד כדוגמת תסמונת התעלה הקרפלית נפוצות בקרב עובדי מחשב קלדניות וקופאיות. בעיות גב וצוואר מאפיינות נהגים מקצועיים החשופים לרטט מתמשך של כלי הרכב או סבלים ועובדי תעשייה המבצעים הרמות משא תכופות. פגיעות בברכיים שכיחות מאוד אצל רצפים גננים ועובדי ניקיון הנדרשים לכרוע ברך שעות ארוכות.

כמו כן פגיעות בכתפיים מוכרות לעיתים קרובות אצל צבעים או מחסנאים הנדרשים לעבוד עם ידיים מורמות מעל גובה הראש. שלב ההכרה באחת מהפגיעות הללו מאפשר את קבלת דמי פגיעה והמשך הטיפול. ההכרה בפגיעה מצטברת תלויה ביכולת להוכיח רצף פעולות זהות וחוזרות שבוצעו בתדירות גבוהה.

 

איסוף ראיות מהשטח לביסוס התביעה מול ביטוח לאומי

הוכחת רצף פעולות אינה יכולה להישען על עדות כללית בלבד. עורך דין העוסק בתחום מבצע עבודת שטח מעמיקה לאיסוף הנתונים המדויקים הממחישים את תנאי העסקה. אמצעי ההוכחה כוללים סרטוני וידאו המתעדים את העובד בזמן אמת בתחנת העבודה שלו וממחישים את התנועות הרפטטיביות. בנוסף נגבים תצהירים מעובדים אחרים וממנהלים שיכולים לאשר את אופי העבודה העומס הפיזי ושגרת היום.

לעיתים נעשה שימוש בחוות דעת של מהנדסי ארגונומיה כדי למדוד זווית כיפוף ומשקלים מדויקים ולבסס את התשתית העובדתית עבור הגשת תביעה לביטוח לאומי. סרטוני וידאו ותצהירי עובדים מהווים כלים משפטיים מרכזיים להוכחת רציפות התנועה בפני פקיד התביעות.

 

למה המוסד לביטוח לאומי דוחה תביעות רבות?

תביעות המבוססות על פגיעות מצטברות נתקלות פעמים רבות בדחייה מצד פקידי התביעות והוועדות הרפואיות. עמדת המוצא של המוסד לביטוח לאומי היא להטיל ספק בקשר הסיבתי ולטעון כי הנזק נובע מתחלואה טבעית בלאי של הגוף או גיל מתקדם.

בנוסף רוב התביעות נופלות כבר בשלב הראשוני משום שהעובדים מתארים את עבודתם באופן כללי מדי. טענה כמו עבדתי קשה כל היום אינה מספיקה. ביטוח לאומי דורש בידוד של תנועה ספציפית ורפטטיבית החוזרת על עצמה במדויק.

לכן נדרש ייצוג ביטוח לאומי מקצועי כדי לגשר על הפער בין המציאות הפיזית לבין הדרישות המשפטיות הנוקשות.

 

הליכים בבית הדין לעבודה לאחר דחיית תביעה בביטוח לאומי

אחוז ניכר מתביעות המיקרוטראומה נדחות בשלב הראשון על ידי פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי. דחייה זו אינה סוף פסוק אלא מהווה את נקודת הפתיחה למערכה המשפטית בבית הדין האזורי לעבודה.

במסגרת ההליך המשפטי עורך דין מגיש כתב תביעה המפרט את המסכת העובדתית של תנאי ההעסקה ודורש מבית המשפט לבטל את החלטת המוסד לביטוח לאומי.

בשלב הראשון של המשפט השופט בוחן את הראיות שגיבש עורך הדין וקובע האם אכן קיימת תשתית עובדתית למיקרוטראומה. הכרה משפטית בתשתית העובדתית, היא תנאי סף הכרחי להמשך ניהול התיק ולהוכחת הפגיעה.

לאחר שבית הדין מאשר את קיומה של התשתית העובדתית השופט ממנה רופא יועץ אובייקטיבי מטעמו. רופא זה אינו כפוף למוסד לביטוח לאומי ותפקידו לבחון את התיק הרפואי אך ורק לאור העובדות שקבע השופט.

תפקידו של הרופא היועץ הוא להכריע האם קיים קשר סיבתי רפואי בין הפעולות החוזרות שביצע העובד לבין הנזק הגופני ממנו הוא סובל. פעמים רבות חוות דעתו הרפואית של היועץ מטעם בית המשפט סותרת את החלטת רופאי המוסד לביטוח לאומי ומובילה לקבלת התביעה במלואה. ניהול מקצועי של ההליך בבית הדין מאפשר להפוך את הדחייה הראשונית ולהשיג הכרה וזכאות לקצבה.

 

בניית אסטרטגיה משפטית להתמודדות מול ועדות רפואיות

תביעת מיקרוטראומה אינה מסתכמת במילוי טפסים טכני אלא מהווה מאבק משפטי ורפואי מורכב הדורש מיומנות רבה. הופעה בפני ועדות רפואיות ללא הכנה מוקדמת מורידה דרסטית את סיכויי ההצלחה.

התשתית העובדתית המשפטית היא הבסיס שעליו נשען רופא מוסמך כדי לקבוע את קיומו של הקשר הסיבתי.

עורך דין בונה את התיק מראש מנחה את העובד כיצד להציג את מגבלותיו ומוודא כי התיעוד הרפואי תואם את ההגדרות הנדרשות בחוק.

משרד עורכי דין ליאת פייגל ושות' מספק מעטפת ליווי מלאה במיצוי זכויות עובדים כדי להבטיח קבלת קצבה ראויה בהתאם לנזק שנגרם בשטח. צרו עמנו קשר לבחינת המקרה שלכם ללא התחייבות.

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

תמונה של עו"ד ליאת פייגל
עו"ד ליאת פייגל
עורכת דין ליאת פייגל מתמקצעת בתחום דיני העבודה והמשפחה ובכל המעטפת המשפטית התומכת בתחומים אלו על כל רבדיה. בעלת יכולת ומוטיבציה לחבר תחומי משפט שונים לצורך השגת מקסימום האפשרויות ומיצוי הזכויות עבור הלקוח. מרצה בתחום דיני תאגידים, חברות ודיני חוזים בהכנה לבחינות לשכת עורכי הדין. מלמדת באופן פרטני כתיבה משפטית ומשפט מנהלי. מסייעת בכתיבת סמינריונים לסטודנטים בשנה השלישית והרביעית ללימודי משפטים. לעורכת דין ליאת פייגל 20 שנות ניסיון בתחום הביקורת החקירתית בגופים ציבוריים גדולים, ניסיון בתחום הייבוא ייצוא והסחר הבינלאומי.