הפסקת אוכל בעבודה – כמה זמן מגיע ומהם זכויות העובד?

השעון מראה על שעת צהריים, הבטן מתחילה לקרקר, והריכוז צונח. הצורך לעצור לרגע, לאכול ארוחה חמה ולהתרענן אינו מותרות, הוא צורך אנושי בסיסי. אך בעולם העבודה, הצורך הזה הוא גם זכות משפטית מוגנת, שרבים מדי אינם מודעים למורכבותה.
כעורכת דין העוסקת בדיני עבודה, אני, עו"ד ליאת פייגל, רואה את הבלבול הרב סביב נושא זה. האם מגיעה לי הפסקה? האם היא בתשלום? הפסקת אוכל בעבודה – כמה זמן מגיע ומהם זכויות העובד? כל מה שרציתם לדעת במדריך מרוכז.

לפני שמדברים על הפסקת אוכל: מה החוק קובע לגבי הפסקות במהלך יום העבודה?

הבסיס החוקי לכל נושא ההפסקות הוא חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951. וכאן טמונה נקודה קריטית שרוב העובדים אינם מכירים: החוק מבחין באופן ברור בין עובדי כפיים לעובדים בעבודה שאינה עבודת כפיים (כמו עבודה משרדית), והזכאות להפסקה משתנה בהתאם.

• לעובדים בעבודת כפיים: החוק פשוט וברור. אם אתם עובדים 6 שעות או יותר, אתם זכאים להפסקה של 45 דקות.
• לעובדים בעבודה שאינה עבודת כפיים (משרדית): כאן המצב מורכב יותר. זכאותכם להפסקה תלויה באורך שבוע העבודה שלכם ובאורך יום העבודה הספציפי.
  • בשבוע עבודה של 6 ימים: אתם זכאים להפסקה רק אם יום העבודה שלכם ארוך מ-8 שעות.
  • בשבוע עבודה של 5 ימים: אתם זכאים להפסקה רק אם יום העבודה שלכם ארוך מ-9 שעות.

המשמעות המפתיעה היא שעובד משרד העובד 8 שעות ביום, 5 ימים בשבוע, אינו זכאי להפסקה על פי החוק היבש. עם זאת, חשוב לזכור כי במקומות עבודה רבים מעניקים הפסקה גם מתחת לזמנים אלו, מכוח הסכם אישי, הסכם קיבוצי או נוהג, וזהו בהחלט חלק אינטגרלי של הזכות לסביבת עבודה הולמת.

האם הפסקת אוכל נחשבת לזמן עבודה בתשלום?

זוהי אחת השאלות המרכזיות והמבלבלות ביותר, והתשובה עליה מורכבת מכלל ומיוצא מן הכלל. הכלל הבסיסי הוא שההפסקה העיקרית (אותה הפסקה רצופה של 30 דקות לפחות) אינה נחשבת לחלק משעות העבודה, ולכן המעסיק אינו מחויב לשלם עליה. בזמן זה, העובד חופשי לעשות כרצונו, ויכול לצאת ממקום העבודה. זו הסיבה שבמקומות עבודה רבים מבצעים קיזוז הפסקות משעות העבודה.

אך לכלל זה יש יוצא מן הכלל קריטי: אם במהלך ההפסקה המעסיק דורש מהעובד להישאר במקום העבודה או להיות זמין לקריאות, ההפסקה הופכת לחלק משעות העבודה והיא חייבת להיות בתשלום מלא.

חשבו על מאבטח שנאלץ לאכול בעמדת השמירה, על פקידת קבלה שאינה יכולה לעזוב את הדלפק, או על עובד במוקד שירות שנדרש להישאר זמין למענה טלפוני. במצבים אלו, זמנו של העובד אינו באמת חופשי, הוא נתון למרות המעסיק, ולכן דין ההפסקה כדין זמן עבודה לכל דבר ועניין, והקיזוז הופך ללא חוקי. כלומר, הפסקת האוכל של עובד שנדרש להישאר במקום העבודה או להיות זמין לעבודה – נחשבת כשעות עבודה לכל דבר ועניין.

הפסקת אוכל אחת או כמה? ומה לגבי עובדים במשמרות?

כאשר אתם זכאים להפסקה של 45 דקות, חוק שעות עבודה ומנוחה מחייב שהיא תכלול לפחות הפסקה רצופה אחת של חצי שעה. את יתרת 15 הדקות ניתן לחלק להפסקות קצרות נוספות, על פי שיקול דעתו של המעסיק וצרכי העבודה. החוק חל באופן זהה גם על עובדים במשמרות – מה שקובע את הזכאות הוא אורך המשמרת וסוג העבודה, ולא השעה ביום שבה היא מתבצעת.

בנוסף, חשוב להכיר זכות נוספת: הפסקה לצורך תפילה. החוק מחייב את המעסיק לאפשר לעובד הפסקות לתפילה בהתאם לדרישות דתו. זמני ההפסקות ייקבעו בהתאם לזמני התפילה המקובלים ובהתחשב באילוצי מקום העבודה. בניגוד להפסקות שירותים, הפסקות תפילה אינן נחשבות כחלק משעות העבודה והמעסיק רשאי לנכות את זמנן מהשכר.

זכויות העובד במקרה של מניעת הפסקת אוכל

מניעת הפסקת אוכל מעובד הזכאי לה היא עבירה על החוק. מעסיק אינו יכול לטעון ש"יש לחץ" או "אין זמן" כסיבה לשלול מכם זכות המעוגנת בחוק. אם אתם מוצאים את עצמכם במצב שבו באופן שיטתי אינכם יכולים לצאת להפסקה המגיעה לכם, יש לכם מספר דרכי פעולה. הצעד הראשון הוא תמיד לפנות למנהל הישיר או למחלקת משאבי אנוש, ורצוי לעשות זאת בכתב. מייל מנומס יכול לעיתים לפתור את הבעיה, והוא מהווה ראיה חשובה להמשך הדרך.

אם הפנייה לא עוזרת, הזמן שבו נמנעה מכם הפסקה נחשב לזמן עבודה לכל דבר, ועבורו אתם זכאים לשכר מלא. יתרה מכך, אם עבדתם מעבר למכסת שעות העבודה היומית שלכם כתוצאה מכך, ייתכן שאתם זכאים גם לגמול עבור שעות נוספות. במקרים של הפרה מתמשכת, ניתן להגיש תלונה ולפנות אל יחידת האכיפה של חוקי העבודה, וכן להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה לקבלת הזכויות הכספיות המגיעות לכם.

חריגים, הסכמים מיוחדים והסמכות הניהולית של המעסיק

חשוב להבין כי בעוד שחוק שעות עבודה ומנוחה פורש רשת הגנה רחבה על רוב העובדים, ישנם עובדים ותפקידים שהחוק אינו חל עליהם כלל. מדובר ברשימה מצומצמת ומוגדרת הכוללת, בין היתר, שוטרים, עובדי שירות בתי הסוהר, יורדי ים, אנשי צוות אוויר, וכן עובדים בתפקידי הנהלה בכירים או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי.

כמו כן, החוק אינו חל על עובדים שתנאי עבודתם אינם מאפשרים למעסיק לפקח על שעות עבודתם ומנוחתם. עבור עובדים אלו, סוגיית ההפסקות תוסדר במסגרת חוזה העבודה האישי שלהם.

צווי הרחבה

ישנם ענפים ספציפיים במשק שעליהם חלים צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים הקובעים כללים ייחודיים. לדוגמה, בענף המלונאות, לעיתים קרובות נקבעות הסדרים שונים לגבי מספר ההפסקות ומשכן בהתאם לאורך המשמרת, הסדרים שיכולים להיות מיטיבים יותר מהחוק הכללי.

הסמכות של המעסיק וההגבלות

מעבר לכך, נקודה מרכזית שיש להדגיש היא סמכותו הניהולית של המעסיק. בעוד שהזכות להפסקה היא של העובד, קביעת העיתוי המדויק של ההפסקה נמצאת בדרך כלל בשיקול דעתו של המעסיק. הוא רשאי לקבוע "חלונות זמן" ליציאה להפסקה בהתאם לצרכים התפעוליים של העסק, כל עוד הוא מאפשר לכם לממש את זכותכם באופן סביר ובמהלך יום העבודה.

עם זאת, וזו נקודה קריטית, זכותכם להפסקה היא "זכות קוגנטית" – זכות שלא ניתן לוותר עליה, גם לא בהסכמה. כלומר, גם אם המעסיק יציע לכם תשלום נוסף כדי שתעבדו ללא הפסקה, הסכמה כזו היא בטלה וחסרת תוקף משפטי. החוק רואה במנוחה צורך חיוני לבריאות העובד, והוא מגן על צורך זה באופן שלא ניתן להתנות עליו. ידע זה חיוני כדי להבין את גבולות הגזרה בין הסמכות הניהולית של המעסיק לבין זכויותיכם המוחלטות, שהן חלק בלתי נפרד מהזכות לסביבת עבודה הולמת.

הזכות שלכם להפסקת אוכל היא בסיסית, צריכים עזרה מול המעסיק? אני כאן!

הזכות להפסקה אינה פרס או צ'ופר, היא מרכיב בסיסי בבריאות הפיזית והנפשית שלכם, וחשוב מכך – היא זכות המעוגנת בחוק. אל תקבלו כמובן מאליו מציאות שבה אתם אוכלים בחופזה מעל המקלדת או מוותרים על ארוחת צהריים בגלל עומס.

אנו במשרד עו"ד ליאת פייגל מבינים שהתעקשות על זכויות "קטנות" כמו הפסקה, היא למעשה עמידה על כבודכם ועל זכותכם לסביבת עבודה שפויה. אם אתם מרגישים שזכויותיכם נרמסות, שמונעים מכם את המנוחה המגיעה לכם או שמקזזים משכרכם זמן שלא כדין, אל תתמודדו עם זה לבד. פנו אליי עוד היום, ובואו נדאג יחד שתקבלו את התנאים והכבוד המגיעים לכם.