חדלות פירעון של יחידים

הליכי חדלות פירעון נועדו הן ליחידים והן לתאגידים, אך בעוד כאשר מדובר בתאגיד הדגש העיקרי של ההליך הוא על החזרת החובות לנושים, כאשר מדובר בהליך חדלות פירעון של יחידים רציונל השיקום הכלכלי תופס גם הוא מקום משמעותי. אז מהי חדלות פירעון של יחידים? למי זה מתאים? מהו ההליך? על כל זאת במאמר שלפניכם.

מהי חדלות פירעון של יחידים?

כאמור לעיל, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון) עוסק הן בהליכי חדלות פירעון של יחידים והן בהליכי חדלות פירעון של תאגידים, זאת בניגוד למצב החוקי שקדם לחוק זה, בו פקודת פשיטת הרגל הייתה רלוונטית רק ליחידים, ואילו לתאגידים הליכי פשיטת הרגל הוסדרו בחוק החברות עצמו.

במסגרת חוק חדלות פירעון החדש אוחדו הסדרי חדלות פירעון של תאגידים ושל יחידים, אך בכל זאת נותרו מספר הבדלים ביניהם. נביא להלן את העיקריים שבהם:

הבדל ראשון: הערכאה השיפוטית

בעבר כל הליכי חדלות הפירעון נידונו בבית המשפט המחוזי, דבר שיצר עליו עומס בלתי נסבל. חוק חדלות פירעון לעומת זאת נקבע כי אך ורק הליכי חדלות פירעון של תאגיד ידונו בבית המשפט המחוזי, ואילו הליכי חדלות פירעון של יחיד ידונו בבית משפט שלום או בפני רשם ההוצאה לפועל.

הבדל שני: הליך המתרכז בשיקום

כפי שהוזכר כבר לעיל, בניגוד להליך חדלות פירעון של חברה, הרציונל העיקרי של הליך חדלות פירעון של היחיד הוא רציונל השיקום של החייב.

רציונל זה נובע מההבנה שעם המעבר לשוק מבוסס אשראי רבו החייבים, ואין מדובר כבר בהכרח דבר רע. אחרי הכל שוק מבוסס אשראי טומן בחובו סיכון מסוים, והופעתם של חייבים היא התממשות הסיכון, התממשות שחייבת להיות קיימת בהיקף מסוים.

על מנת להגשים את תכלית השיקום מחלק החוק את הליך חדלות פירעון ליחידים לשניים, כאשר התקופה הראשונה נועדה לאמוד בצורה מדויקת את מצבו הכלכלי של החייב, ואילו התקופה השנייה נועדה לצורך שיקומו על פי תוכנית מיוחדת שנתפרה לו.

דרך נוספת להגשים את תכלית השיקום

דרך נוספת בה חוק חדלות פירעון מאפשר להגשים את תכלית השיקום היא על ידי האפשרות הניתנת לערכאה השיפוטית לשלוח את החייב לתוכנית שיקום כלכלית. צעד כזה מאפשר לוודא שלא רק הסרנו מגבו של החייב את עול החובות, אלא גם נתנו לו כלים כך שיקטנו הסיכויים להיקלע למצב הזה שוב.

חדלות פירעון של יחידים – למי מתאים?

הליך חדלות פירעון של יחידים אינו מתאים לכל אחד, ועל מנת לזכות ביתרונותיו יש לעמוד במספר תנאים:

תנאי ראשון: מצב של חדלות פירעון

מובן מאליו הוא הדבר שהליך חדלות פירעון מיועד אך ורק למי שנמצא במצב של חדלות פירעון, ועל כן יש לברר מהו מצב של חדלות פירעון על פי החוק.

חוק חדלות פירעון קובע שני מבחנים לחדלות פירעון, מבחן תזרימי ומבחן מאזני. המבחן המאזני משמעותו שכלל חובותיו של החייב עולים על כלל נכסיו. המבחן התזרימי משמעותו כי החייב אינו מסוגל לעמוד בתשלומי חובותיו במועדם, בין שהגיע מועד הפירעון ובין שלא.

ההבדל בין המבחן התזרימי למבחן המאזני

ההבדל העיקרי בין המבחן התזרימי למבחן המאזני הוא שעל פי המבחן התזרימי גם במצב בו לחייב יש יותר נכסים מחובות הוא עשוי להימצא במצב של חדלות פירעון, למשל כאשר אין ביכולתו לממש חלק מנכסיו.

תנאי שני: תום לב

תום לב הוא עיקרון משפטי הדורש התנהגות הוגנת וישרה, ללא כוונות זדון. חוק חדלות פירעון מעניק הטבות משמעותיות לחייבים, אך מטרתו היא לסייע אך ורק לחייבים שנקלעו למצב כזה שלא באשמתם, ולכן חייב שהיה חסר תום לב לא יוכל ליהנות מהיתרונות של ההליך.

כך למשל אדם שצובר חובות על אף שהוא יודע שאין ביכולתו לפרוע אותם בעתיד הקרוב, וזאת מתוך מחשבה שמקסימום יפנה להליך חדלות פירעון, ייחשב כחסר תום לב לצורך העניין.

הליך חדלות פירעון של יחידים

נפרט להלן את שלביו העיקריים של הליך חדלות פירעון של יחידים:

שלב ראשון: הגשת בקשה לקבלת צו פתיחה בהליכים

את הגשת הבקשה יכול לבצע הן הנושה והן החייב, אך לכל אחד מהם הליכים שונים במעט. בעוד החייב מגיש את בקשתו לממונה על הליכי חדלות פירעון או ללשכת ההוצאה לפועל, כתלות בגובה חובותיו, על הנושה להגיש את הבקשה בכל מקרה לבית משפט השלום.

את הבקשה יכול להגיש החייב אם הוא כבר נמצא בחדלות פירעון כהגדרתו בחוק או אם הצו יסייע לו להימנע ממצב כזה. נושה יכול להגיש בקשה כזו רק אם עבר מועד הפירעון, או גם במצב בו לא עבר המועד אך ישנו חשש ממשי שהחייב עושה כבר פעולות בלתי הפיכות על מנת להתחמק מהחוב.

התאמה להליך חדלות פירעון

אם נסיבות המקרה אכן מתאימות להליך חדלות פירעון יתקבל צו פתיחה בהליכי חדלות פירעון. עם קבלת הצו יופסקו כל ההליכים המשפטיים כנגד החייב, למעט הליכים פליליים.

שלב שני: תקופת הביניים

תקופת הביניים נועדה על מנת להעריך את מצבו הכלכלי של החייב על ידי הנאמן. בתקופה זו עשויות להיות מוטלות על החייב חובות והגבלות שונות, ובה גם מגישים הנושים השונים את תביעותיהם לנאמן.

שלב שלישי: צו שיקום כלכלי וצו הפטר

בתום תקופת הביניים, שאורכת כשנה, מגיש הנאמן דו"ח לערכאה השיפוטית, לפיו נקבע צו שיקום כלכלי לחייב. אם החייב עומד בכל החובות שהוטלו עליו בצו השיקום כעבור כארבע שנים מתחילתו של ההליך הוא יזכה בצו הפטר, צו הפוטר אותו מכל חובותיו ומשחרר אותו לחופשי.

במקרים נדירים צו ההפטר ניתן לאלתר, כלומר יחד עם צו השיקום. מקרים אלו כוללים בדרך כלל מצב בו הוצאות המחייה של החייב עולות על יכולות השתכרותו, ועל כן אין טעם בבניית תוכנית שיקום מדורגת.

לפרטים נוספים פנו לעו"ד ליאת פייגל, עורכת דין חדלות פירעון מומחית.