פערי השכר בין המינים בישראל גבוהים באופן ניכר מהפער הממוצע במדינות ה-OECD והם הולכים וגדלים בעשור האחרון. בשלבים המוקדמים של הקריירה המקצועית, תקופה שלעתים קרובות חופפת להקמת המשפחה ולהתרחבותם, פער השכר המגדרי מגיע ל-33%. במאמר זה נרחיב בנושא
הרקע ההיסטורי-חברתי לפערי שכר בין גברים ונשים
מבחינה היסטורית, נשים היו מיוצגות יתר על המידה במגזרים עם שכר נמוך יותר כמו חינוך, בריאות ושירותים חברתיים, בעוד שגברים תמיד נטו יותר להימצא במגזרים בעלי שכר גבוה יותר כמו טכנולוגיה, הנדסה ופיננסים. הפרדה זו נובעת בחלקה מנורמות וציפיות חברתיות המשפיעות על בחירת השכלה וקריירה מגיל צעיר, מה שמוביל לחלוקת עבודה מגדרית בכוח העבודה. כיום יש ניסיון משמעותי "לשנות את ההיסטוריה" ולצמצם את פערי השכר בין נשים לגברים. עו"ד ליאת פייגל שתחום מומחיותה הוא דיני עבודה, רואה עצמה כמחויבת לקדם מגמה זו.
פערי שכר בין נשים וגברים – לא בעיה של ישראל בלבד
פערי השכר בין המינים נותרו נושא מתמשך בשוקי העבודה בעולם, כולל בישראל. פער זה משקף לא רק הבדל פיננסי ברווחים, אלא גם מדגיש אי-שוויון חברתי ומבני עמוק יותר המשפיעים על סיכויי הקריירה של נשים, איזון בין עבודה לחיים ועצמאות כלכלית.
מצד אחד, הזכויות של כולם וכולן זהות כאשר מדובר על תאונות עבודה או על פיטורים. מצד שני, היחס והשכר הניתנים לעובדים ולעובדות שונים לחלוטין.
מה מסביר את פערי השכר בין נשים לגברים בישראל?
פערי השכר בין נשים לגברים בישראל מיוחסים במידה רבה למאפיינים משפחתיים, כאשר נישואים ולידה משפיעים באופן משמעותי על תפקידי ההתמחות במשק הבית. דינמיקה זו רואה בדרך כלל אימהות כמי שנוטלות על עצמן יותר אחריות במשק הבית בעוד אבות עוסקים יותר בעבודה חיצונית, מה שמוביל נשים לבחור בתעסוקה שאמנם מתאימה יותר לאיזון קריירה ומשפחה, אך פחות מתגמלת כלכלית.
רק חלק מפער השכר, כ-4.5 אחוז, יכול להיות מוסבר בהבדלים בין המינים בתחומי הלימוד ובמגזרי התעסוקה. באחד מהסקרים מהשנים האחרונות למשל התגלה כי בנות תיכון פחות משתלבות במגמות מתמטיקה ומדעים בהשוואה לבנים, מה שמקשה על סיכוייהן להמשיך להשכלה גבוהה וקריירה בתחומים אלה המאופיינים בשכר גבוה.
למרות היעדר הבדל ביכולות, השפעות חברתיות והטיות נורמטיביות מצד ההורים, המורים והחברה בכלל דוחפים סטודנטיות למדעי הרוח והחברה ולא למתמטיקה, מחשבים והנדסה. כתוצאה מכך, נשים מועסקות בתדירות גבוהה יותר במגזרי השירותים, המציעים בדרך כלל שכר נמוך יותר בהשוואה למגזרי התעשייה והתשתיות שבהם גברים נפוצים יותר.
מקצועות של נשים לעומת מקצועות של גברים
בידול תעסוקתי מחמיר עוד יותר את פערי השכר בין המינים. נשים זוכות לייצוג יתר במקצועות "נשים" בשכר נמוך יותר, כגון טיפול, הוראה ומנהלה, למרות שהן בעלות כישורים אקדמיים.
לעומת זאת, גברים נוטים יותר למלא תפקידים עם שכר גבוה בניהול ובתכנות, כמו גם תפקידים עם שכר נמוך יותר בנהיגה ואבטחה. מחסור בנשים בתפקידי ניהול בכירים, נורמות תעסוקתיות המעכבות את קידום נשים (כמו ציפייה לשעות עבודה ארוכות) וסטריאוטיפים מגדריים הרואים בנשים מפרנסות משניות, תורמים אף הם לפער השכר.
השפעת האחריות על השכר של גברים ונשים
גורם משמעותי נוסף התורם לפער השכר הוא השפעת אחריות הטיפול. נשים מושפעות באופן לא פרופורציונלי מחובות טיפול, בין אם בילדים, קרובי משפחה קשישים או שתלויים בהן.
אחריויות אלה עלולות להוביל להפרעות בהתקדמות הקריירה, עבודה במשרה חלקית או תקופות היעדרות מכוח העבודה. לכל אלה יכולה להיות השפעה ארוכת טווח על פוטנציאל ההשתכרות של נשים. היעדר תמיכה נאותה לאיזון בין עבודה לחיים, כגון הסדרי עבודה גמישים וטיפול בילדים נגיש, מחריף את הנושא הזה, ומאלץ נשים רבות לבחור בין הקריירה לבין האחריות המשפחתית שלהן.
הבדלי דמוגרפיה ופערי שכר בין גברים ונשים
פער השכר אינו אחיד בכל הדמוגרפיות, אלא עולה עם רמת ההשכלה. נשים בעלות השכלה אקדמית מרוויחות רק 62% לעומת השכר שמרוויחים עמיתיהן הגברים, בעוד שנשים בעלות השכלה נמוכה מרוויחות 65% מהשכר של גברים בעלי השכלה דומה.
גם הגיל משחק תפקיד, כאשר הפער מתרחב במהלך שנות העבודה והגידול ילדים, ומגיע לשיאו בגילאי 65 ומעלה, שם נשים רבות מועסקות במשרות חלקיות ובעבודות בשכר נמוך.
האם יש פערי שכר בין נשים לגברים בישראל גם לפי לאום?
בחינה של פערי השכר לפי לאום ומגדר מעלה כי הפער גדול יותר בקרב נשים וגברים יהודים מאשר בקרב נשים וגברים ערבים. ניתן לייחס זאת לרמות השכר הנמוכות בדרך כלל בקרב ערבים, ולייצוג הגבוה של נשים בעלות השכלה גבוהה בקרב נשים ערביות מועסקות.
מדוע חשוב להכיר בפערי השכר בין נשים לגברים בישראל?
ההתייחסות להטיות הנורמטיביות הללו בין המגדרים היא חיונית. עידוד בנות לעסוק יותר במתמטיקה ובמדעים מבית הספר ועד להשכלה גבוהה יכול לפתוח מסלולים לקריירה רווחית יותר. יתרה מכך, שיפור התנאים לאימהות בכוח העבודה הוא חיוני.
ההמלצות מבחינת זכויות בעבודה כוללות גם קביעת חופשת לידה לאבות והגדלת הטבות המס ומענקי תעסוקה לאימהות צעירות, במטרה לחלק את אחריות הטיפול בצורה שוויונית יותר ולתמוך בהשתתפותן המתמשכת של נשים בשוק העבודה.
החשיבות של שקיפות במבני שכר ומדיניות
פערי השכר מונצחים גם על ידי הפליה בעבודה והטיות בפרקטיקות גיוס, קידום ותגמול. למרות חוקים ומדיניות שמטרתם לקדם שוויון בין המינים, הטיות לא מודעות ופרקטיקות מפלות יכולות להשפיע על תהליכי קבלת החלטות, וכתוצאה מכך נשים מקבלות שכר נמוך יותר מגברים על אותה עבודה, או שאינן זוכות להזדמנויות לקידום קריירה לעומת גברים. שקיפות במבני שכר ומדיניות איתנה נגד הפליה חיוניים בטיפול בהטיות אלו, אך היישום והאכיפה נותרו מאתגרים.
איך מצמצמים פערי שכר בין גברים ונשים בישראל?
המאמצים לסגור את פערי השכר בישראל כללו יוזמות חקיקה ומדיניות, שמטרתן לקדם שוויון מגדרי במקום העבודה. אלה כוללות חוקים המחייבים שכר שווה עבור עבודה שווה, יוזמות לעידוד השתתפות נשים במגזרים בעלי שכר גבוה, ותוכניות התומכות באיזון בין עבודה לחיים לגברים ולנשים כאחד.
למשל, ממשלת ישראל וארגונים לא ממשלתיים שונים יזמו יוזמות להגברת הייצוג של נשים בתחומי STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה), מתוך הכרה בפוטנציאל של מגזרים אלה להעלות את כושר ההשתכרות של נשים.
חופשת לידה והסדרי עבודה – דרישה שהיא חלק השינוי
ניתן לראות דרישה הולכת וגוברת בחשיבות של חופשת לידה והסדרי עבודה גמישים בקידום שוויון מגדרי בעבודה. בנוסף, הגברת השקיפות בשכר ויישום ביקורות סדירות יכולים לסייע בזיהוי פערי השכר ולטפל בפערים לא מוצדקים בתוך ארגונים.
עם העיניים לעתיד
התמודדות עם פערי השכר בין נשים לגברים דורשת מאמץ מקיף ומתמשך מצד ממשלות, מעסיקים והחברה בכללותה. היא כרוכה באתגר של סילוק סטריאוטיפים ונורמות מושרשים, חקיקה ואכיפת חוקים המקדמים שוויון בין המינים, ויצירת סביבה מאפשרת התומכת בהשתתפות מלאה של נשים בכוח העבודה. אמנם הושגה התקדמות, אך התמשכות פערי השכר בישראל ובעולם מעידה על כך שנותרה עבודה רבה.
אם את מרגישה שהזכויות שלך לא נשמרות, צרי קשר עם משרדנו כדי לקבל ייצוג משפטי מטעם עו"ד דיני עבודה מיומן.
