איך עובדת יכולה לדרוש נתונים על שכרם של הקולגות הגברים שלה כדי להוכיח פערי שכר?

פערי שכר בין גברים לנשים הם מציאות כואבת בשוק התעסוקה הישראלי, המותירה עובדות רבות בתחושת קיפוח עמוקה. חוק שכר שווה לעובדת ולעובד מעניק כלים משפטיים להתמודד עם עוולה זו, ומאפשר לנשים לדרוש מידע שקוף על שכר הקולגות שלהן. אנחנו במשרד עו"ד ליאת פייגל ושות' נתקלים בנשים רבות החוששות לפעול, אך ליווי של עורך דין דיני עבודה מעניק את כל הכוח להצליח.

המהפכה השקופה: חוק שכר שווה לעובדת ולעובד

במשך עשורים רבים, שוק העבודה הישראלי התאפיין בחוסר שקיפות מוחלט בכל הנוגע לטבלאות השכר ולתגמולים המשולמים לעובדים באותו הארגון.

חוסר השקיפות הזה היווה קרקע פורייה להיווצרותם של פערים משמעותיים, כאשר נשים רבות גילו בדרך מקרה שהן מרוויחות פחות מחבריהן לצוות, המבצעים בדיוק את אותו התפקיד.

כדי לפתור את העיוות המובנה הזה, חוקק חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, אשר נועד להבטיח כי עובד ועובדת המועסקים אצל אותו מעסיק ובאותו מקום עבודה יקבלו שכר שווה בעד עבודה שווה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך.

כאשר עובדת חושדת כי מתקיימת נגדה אפליה בעבודה על רקע מגדרי, הכלים שהחוק מעניק לה משנים לחלוטין את מאזן הכוחות בארגון.

כאשר פונים אל עורך דין דיני עבודה, הצעד הראשון הוא להבין כי החוק אינו דורש הוכחה של כוונה רעה או זדון מצד המעסיק, אלא מתרכז אך ורק בתוצאה היבשה: האם קיים פער מספרי בין שכרה של האישה לבין שכרו של הגבר המקביל לה.

החוק מרחיב את הגדרת השכר וקובע כי היא כוללת את כל רכיבי הגמול, לרבות תוספות רכב, שעות נוספות, מענקים, טלפון נייד וכל הטבה אחרת המוענקת במסגרת התפקיד.

זכות המידע האישית שלך לפי סעיף 7 לחוק

אחד הסעיפים המשמעותיים ביותר בחוק, המהווה את חוד החנית במאבק המשפטי של עובדות, הוא סעיף 7 לחוק שכר שווה.

סעיף זה קובע במפורש כי עובדת רשאית לדרוש מהמעסיק שלה מידע בנוגע לרמות השכר והגמול של עובדים המועסקים באותו מקום עבודה, במידה שהיא סבורה שהדבר נחוץ לה לצורך בחינת קיומה של אפליה מגדרית.

המעסיק מחויב על פי דין לספק את המידע הזה, כל עוד מסירתו אינה מפרה חוקים אחרים או פוגעת פגיעה בלתי מידתית בפרטיותם של העובדים האחרים.

בפועל, המעסיק נדרש להציג את נתוני השכר בצורה אנונימית, מפולחת או ממוצעת, המאפשרת לעובדת לראות את התמונה המלאה בלי להיחשף לשמות ספציפיים או לפגוע בצנעת הפרט של חבריה לעבודה.

הזכות לקבלת מידע על פערי שכר מעוגנת ישירות בחקיקה ואינה תלויה ברצונו הטוב של המעסיק.

אנחנו במשרד עו"ד ליאת פייגל ושות' סבורים כי סעיף זה מעניק כוח אדיר לעובדות, שכן ללא סיוע מצד עורך דין דיני עבודה קשה לעיתים לעובדת הבודדת לעמוד על זכותה זו מול מחלקת משאבי האנוש של הארגון, אשר נוטה פעמים רבות להתגונן ולהסתיר נתונים באמתלות שונות של סודיות מסחרית או הגנת הפרטיות.

חובת הדיווח השנתית של מעסיקים גדולים

בשנים האחרונות נכנס לתוקפו תיקון דרמטי לחוק, אשר העביר חלק גדול מנטל איסוף הנתונים מהעובדת אל כתפי המעסיק.

על פי התיקון, כל גוף פרטי המעסיק מעל 518 עובדים, כמו גם גופים ציבוריים, חברות בורסאיות ועמותות גדולות, מחויב להפיק ולפרסם מדי שנה דוחות שכר מפורטים המציגים את פערי המגדר בארגון.

הדוחות הללו מחולקים לשלושה סוגים: דוח פנימי מפורט שנשמר בחברה, דוח פומבי המפורסם לציבור הרחב ובאתר האינטרנט של החברה, ודוח אישי המועבר באופן יזום לכל עובד ועובדת בארגון.

הדוח האישי מציג לעובדת את נתוני השכר הממוצעים בקבוצת המשרה שלה ומפרט באופן ברור את אחוז פער השכר בין גברים לנשים באותה קבוצה.

חובות אלו מקלות על עורך דין דיני עבודה לגבש תשתית ראייתית מוצקה עוד לפני שמגישים תביעה, שכן הנתונים הרשמיים של המעסיק עצמו כבר חושפים את קיומם של פערי שכר בין נשים לגברים בישראל באותו מקום עבודה.

עובדת המועסקת בחברה גדולה יכולה להשתמש בדוח האישי שקיבלה כראיה חותכת וראשונית לכך ששכרה נמוך משל עמיתיה הגברים המבצעים עבודה שוות ערך.

כיצד מנסחים דרישה רשמית לקבלת נתוני שכר?

כאשר עובדת מעוניינת לפעול ולממש את זכותה לקבלת נתונים, הדרך שבה הדברים נעשים היא בעלת משמעות משפטית מכרעת.

אין להסתפק בשיחות מסדרון בעל פה או בשאלות אגביות למנהל הישיר, שכן פניות כאלו אינן מותירות עקבות ואינן מחייבות את המערכת להגיב בצורה רשמית ומקצועית.

כל פנייה למעסיק בנושא פערי שכר מגדריים צריכה להיעשות בכתב ותוך תיעוד קפדני של כל שלב.

הדרישה צריכה להישלח לגורמים המוסמכים בארגון, כגון סמנכ"ל משאבי אנוש או היועץ המשפטי של החברה, ועליה להסתמך על הוראות סעיף 7 לחוק שכר שווה.

במכתב יש לציין את קבוצת השווים שאליה מתייחסת הדרישה – למשל, כלל העובדים המחזיקים באותו תואר תפקיד, באותה מחלקה או בעלי ותק דומה בארגון.

פנייה מוקדמת אל עורך דין דיני עבודה תסייע בניסוח מכתב דרישה מלוטש, שאינו משתמע לשני פנים, ומבהיר למעסיק כי העובדת מודעת היטב למלוא זכויותיה המשפטיות וכי היא לא תהסס לפעול בכל הכלים העומדים לרשותה כדי לקבל את שכר העבודה המגיע לה על פי חוק.

התמודדות עם סירוב המעסיק או פגיעה בזכויות בעקבות הפנייה

אחד החששות הגדולים ביותר של עובדות המבקשות לחשוף פערי שכר הוא מפני נקמה או התנכלות מצד המעסיק.

נשים רבות מפחדות כי עצם העלאת הדרישה לחשיפת נתונים תוביל לסימון שלהן כעובדות בעייתיות, לפגיעה באפשרויות הקידום שלהן, או גרוע מכך – להליך של שימוע לפני פיטורים שבסופו הן יפוטרו מהארגון.

חשוב לדעת כי הדין הישראלי מעניק הגנה נרחבת ביותר לעובדים העומדים על זכויותיהם מכוח חוקי השוויון.

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה וחוק שכר שווה אוסרים באופן מוחלט על מעסיק לפגוע בתנאי עבודתה של עובדת או לפטר אותה בשל פנייה לקבלת נתונים או בשל הגשת תביעה.

בתי הדין לעבודה נוקטים ביד קשה נגד מעסיקים המנסים להתנכל לעובדת שהעזה לדרוש שוויון בשכרה.

במקרים שבהם המעסיק מגיב באגרסיביות, נוכחותו של עורך דין דיני עבודה הופכת לקריטית כדי לבלום את ההתנכלות באופן מיידי, להבהיר למעסיק את גובה הפיצויים העצום שהוא עלול לשלם במקרה של פיטורים שלא כדין, ולהבטיח שכל זכות משפטית של העובדת תישמר ללא פגע.

הגשת תביעה בבית הדין לעבודה וניהול ההליך המשפטי

במידה והנתונים שנחשפו מעידים על פערים בלתי מוצדקים, או במידה והמעסיק מסרב בכל תוקף למסור את הנתונים הנדרשים, הכתובת המשפטית הבאה היא הגשת תביעה רשמית לבית הדין לעבודה.

הגשת תביעה כזו פותחת הליך משפטי שבו נטל ההוכחה עובר במידה רבה אל כתפי המעסיק.

ברגע שהעובדת מצליחה להראות כי קיים פער שכר בינה לבין עובד גבר המבצע עבודה שווה או שוות ערך, המעסיק הוא זה שחייב להוכיח כי קיימות נסיבות ענייניות ומוצדקות לפער זה – כגון הבדלים משמעותיים בוותק, בהשכלה הרלוונטית, בתפוקה מוכחת או באיכות העבודה.

המעסיק אינו יכול להסתתר מאחורי הטיעון לפיו "זה מה שהיא ביקשה בראיון העבודה", שכן זכויות המגן ודיני השוויון הם קוגנטיים ואינם ניתנים לוויתור מצד העובדת.

במסגרת ייצוג משפטי של עורך דין דיני עבודה בערכאות, ניתן לתבוע לא רק את הפרשי השכר הרטרואקטיביים עבור כל תקופת העבודה, אלא גם פיצויים כספיים משמעותיים ללא הוכחת נזק בגין עצם האפליה המגדרית והפרת החוק, לצד דרישה לתיקון מיידי של השכר העתידי והגדלת ההפרשות הסוציאליות ורכיבי פיצויי פיטורים המחושבים על בסיס השכר ההתחלתי המקפח.

שוברות את תקרת הזכוכית: הזמן שלך לפעול

המאבק לשוויון מגדרי בשוק התעסוקה אינו רק עניין של הצהרות חברתיות, אלא מדובר בזכות כלכלית וקיומית של כל עובדת בישראל.

החוק מעניק לך את הכלים המשפטיים המלאים לדרוש שקיפות, לחשוף את פערי השכר המקפחים ולעמוד על שלך ללא מורא.

אנחנו במשרד עו"ד ליאת פייגל ושות' מאמינים בגישה משפטית תקיפה ואקטיבית, שאינה מחכה שהמעסיק יתנדב לעשות את הדבר הנכון, אלא מפעילה עליו את הלחץ המשפטי המדויק עד להשגת התוצאה המקסימלית והצדק המגיע לך.

פערים בשכר פוגעים לא רק במשכורת החודשית שלך, אלא גם בפנסיה, בפיצויי הפיטורים ובעתידך הכלכלי כולו, ולכן, פנייה אל עורך דין דיני עבודה היא הבחירה הנכונה שתבטיח שאת לא יוצאת בידיים ריקות ושאיש לא ירמוס את זכויותייך במקום העבודה.