שוק ההון פנסיה וחיסכון תחת צל משבר הקורונה

ליאת פייגל, עו"ד, מגשרת וחשבת שכר- עסקה לשעבר בתחומי הביקורת במפעל הפיס ארז שגיב, עו"ד ורו"ח – לשעבר מנהל החטיבה המקצועית ברשות המיסים משבר הקורונה אשר הפך בינלאומי, משפיע על כל ערוצי החיים וגם על החיסכון הפנסיוני של כולנו. חיסכון שמורכב בין היתר מקופות גמל, מקרנות פנסיה, מביטוחי מנהלים, מקרנות השתלמות וכיוצ"ב.

החסכון הפנסיוני

כיוון שהחיסכון הפנסיוני בנוי לטווח ארוך מאוד, החיסכון האמור אינו יכול להימדד ולהתבסס על אסטרטגיה לטווח קצר, ולכן בראש ובראשונה – אין לפדות חסכונות מסוג זה, אלא לטייבם בלבד וכן להקטין את הסיכון הטמון באלה לאורך הזמן שמוגדר "תקופת משבר". אמירה זו, צריכה להיבחן על רקע קיומם של אפיקי השקעה נוספים והתמורות שאפיקי השקעה אלה יכולים להניב לחוסך.

כך למשל, חוסכים שיכולים למשוך כספים מבלי לשלם עליהם מיסים – קרנות השתלמות מסוימות, כאלה הפטורים ממס, שייתכן שבימים אלה יהיה נכון למשוך אותם לצורך מחייה או לצורך השקעה באפיקי השקעה שמבחינה פוטנציאלית יכולים להניב לנו תוצאות טובות יותר לאחר סיום המשבר ועוד הרבה לפני הפנסיה. גם בעת משבר משקיעים מרווחים כספים ועושים ארביטראג'ים יפים על השקעתם. משבר הוא שבר באמצעותו מתרחשים הרבה אירועים חלקם טובים, והשאלה היא נקודת המבט וניצול הזדמנויות עסקיות בשוק ההון.

השיקולים שצריכים לקחת בחשבון

השיקולים שיש לקחת בחשבון בתקופת משבר בטרם בוחרים לנקוט בפעולה כזו או אחרת, שונים – וביניהם צריך לקחת החשבון את עניין הגיל, סטאטוס משפחתי, מצב כלכלי, מצב בריאותי, עיסוק,  אופק השקעה, רמות סיכון השקעה, תשואה מבוקשת רצונות, צרכים, הון קיים ובעיקר ומעל הכל לחשוב מה גורם לנו לסיפוק וקיום בתחושה מלאה ללא פחדים וחרדות.

בעניין זה נזכור, כי החיסכון הפנסיוני הוא חיסכון לטווח ארוך מאוד (ולפעמים אנחנו רוצים לחיות היום) ויכול שיתפרס על כל תקופות ההעסקה של עשרות שנות עבודה, והוא אמור לשמש אותנו ליתרת החיים בעת הפרישה, ומכאן החשיבה לנהל את הכספים ולהשקיעם תוך בחינת תשואות לטווח ארוך ולא רק לתקופת המשבר. בהתאם לאמור ינוהל גם הסיכון שמצטרף לאותן השקעות ארוכות טווח ולפיכך גם פיזורן על פני אפיקי השקעה שונים.

לכל כלל כזה חשבונאי וקר, יש לשלב גם את הרצון והצורך לחיות היום ועכשיו ולא לחשוב רק במושגי "פרישה", הנאות החיים לא בהכרח ימתינו לגיל הפרישה, להבדיל מהחיסכון, והכישרון טמון באיזונים ולא במלחמת הישרדות כאילו אין חיים עד גיל הפרישה ורק בפרישה מתחילים החיים.

מהם למעשה כספי הפנסיה והיכן הם מושקעים

כספי פנסיה בהיותם, כמתואר לעיל, מושקעים בבורסה בניירות ערך שונים בעלי סיכון שונה, לרבות מניות, אגרות חוב, אופציות, ועסקאות מטבע וכיוצ"ב, אמורים להניב תשואות גבוהות יותר על פני זמן ממושך ברמת סיכונים שונים. כולנו יודעים, כי על פני זמן ממושך, אפיק עם סיכון נמוך יותר יניב בממוצע גם תשואה נמוכה יותר ו/או הפרשי תשואה שבהתחלה הם נמוכים יכולים לעלות באופן אקספוננציאלי בהתאם לסוג ההשקעה לאורך טווחי זמן ארוכים – מכאן חשיבות הזמן והשפעתו על החיסכון לטווח ארוך. יחד עם זאת ,ידוע שמי שלא מסתכן לא יכול לפרוץ דרך ולהוביל, צריך לקחת סיכונים מחושבים להתייעץ עם אנשי אמון ומקצוע מובילים בתחום ותמיד להאמין שיש ביכולות להתמודד עם כל מצב.

המוצרים הפיננסיים שהחיסכון הפנסיוני מציע הוא רב גוני, ולפיכך כל משקיע יכול לנהל את החיסכון שלו ברמות סיכון ותשואה שונות. ככלל, מניות נחשבות לסיכון גבוה יותר מאשר איגרות חוב בכלל ואגרות חוב ציבוריות ו/או ממשלתיות בפרט – בעיקר באפיקים סולידיים. אם כך, הדיון במסלולי ההשקעה בימים טרופים אלה אינו עניין של מה בכך, ולפיכך מצאנו מקום להתייחס גם לעניין זה.

קרנות גמל והשתלמות

ידוע, כי במסגרת מוצרי הגמל וההשתלמות ניתן לבחור מסלולי השקעה שונים בהתאם להצעת הגוף המנהל את הקופה, ובמסגרת אלה יש כמובן גם מסלולים סולידיים אשר כוללים מניות בשיעור נמוך מכלל תיק ההשקעות או שאינן נכללות כלל במסגרת התיק. ברור, שהגם שמדובר במשקיעים רבים, המסלול המותאם לכל חוסך נעשה על פי קריטריונים רוחביים אשר מותאמים לגיל החוסך ולאופק החיסכון שהוא צופה, כך שחוסכים מבוגרים יותר בדרך כלל יעדיפו סיכון נמוך.

כך או כך, ניתן לבחון מסלולי השקעה מעת לעת לאורך כל תקופת החיסכון וכאשר הסיכון עולה ושוק המניות הופך תזזיתי כמו בתקופה הנדונה, ובמיוחד כאשר שוק המניות הגיע "לפיק", להפחית את המרכיב המניתי בתיק ההשקעות של החסכון הפנסיוני – ועדיף מוקדם מאשר מאוחר. בכל מקרה ניתן יהיה לכלול בתיק הפנסיוני מרכיב מנייתי גבוה יותר כאשר שוק המניות מיצה את ירידות הערך שלו.\

העברת כספים במסלולי חיסכון

כבר כעת נציין, כי העברת כספים בין מסלולי חיסכון, ובלבד שאין פדיון כספים ופקודת מס הכנסה קובעת המשכיות ורצף באותו מוצר פנסיוני, לא אמורה להתחייב במס על הכנסה. ברם, ככל שמדובר בהעברת כספים בין אפיקי חיסכון שונים, קיימת חשיפת מס אותה יש לבחון בהתאם לעניין עם מומחה מיסים בטרם מבצעים כל פעולה. בהקשר זה נציין, כי משיכת כספים מכל מוצר פנסיוני; קרן השתלמות, קופת גמל, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים, לפני המועד המותר או בתנאים שאינם קבועים בפקודת מס הכנסה, עלול להשית על החוסך המושך את כספו, מס בשיעור של 35%. כך, כל עוד לא נמשכו כספים בפועל ניתן להימנע מהמס כאמור, אלא אם כן התקבל פטור ממס בגין כספים שנמשכו ואז כל ערוצי ההשקעה פתוחים וגמישים

מה רלוונטי לעידן הקורונה

שני פרמטרים נוספים הרלוונטיים לעידן הקורונה נוגעים למשיכת הכספים – והנגזרות הנוגעות לאותן משיכות הן; הראשונה – חשוב לציין, כי  כל משיכה של כספי חיסכון פנסיוני עלולה לפגוע בכיסוי הביטוחי הפנסיוני, שכן משיכה מטבעה כרוכה בהורדת כיסוי. כך, בחלק מהמקרים, משיכה כאמור עלולה לייקר את עלות הכיסוי הביטוחי, ולבטח כאשר מצבו הבריאותי של המבוטח השתנה. השנייה – נוגעת לחופשה ללא תשלום (חל"ת) הכפויה שעשרות אלפי מבוטחים נאלצים לספוג בשל היעדר המשך העסקה לתקופה קצובה.

כאן נוסיף, כי פיטורי עובד מפסיקים את המשך ההפקדות החודשיות לחיסכון הפנסיוני של המעביד ובדרך אגב גם של העובד. במקרה של חל"ת, ההפקדות הפנסיוניות נעצרות, ולכן יש לבדוק עם המעסיק האם בתקופת החל"ת מתכוון הוא להמשיך להפקיד לטובת העובד את אותן ההפקדות שמפקיד הוא בתקופת ההעסקה שלו. לבטח יהיו מעסיקים שימשיכו להפקיד כספים לחסכון הפנסיוני של עובדיהם, גם בעת חל"ת ויהיו כאלה שלא יעשו כן.

יש לציין, כי מוצרי החיסכון הפנסיוני משלבים בין חיסכון לבין כיסוי ביטוחי למקרה של מוות או נכות. הכיסוי כאמור יישאר בתוקף אך ורק כאשר ההפקדות לחיסכון הפנסיוני ממשיכות, ובתקופה שבה אין הפקדות, וייתכן שבתקופה זו כך יהיו פני הדברים, יש צורך לעשות הסדרי הגנה על ידי ביטוח סיכון (ריסק) לפחות לאותה תקופה נדונה, למניעת הסיכון שבאי ההפקדה. ביטוח ריסק נועד לשמר את הכיסוי הביטוחי לאותה תקופה שבה לא מתבצעות הפקדות בקופה. כל מקרה, גם אם ביטוח שכזה לא הוסדר מראש, ניתן להסדירו מנקודה מסוימת לגבי העתיד.

בתקופה שבה מצוקת המזומנים של המבוטחים חונקת אותם ולא ניתן או שאין יכולת להמשיך להפקיד המבוטח ירצה לבטל את הביטוח בכל עת לפני תום תקופת הביטוח, לפי שיקול דעתו. הגם שאופציה כזו קיימת, ולבטח בעת משבר כלכלי כדוגמת משבר הקורונה, ממש לא מומלץ לעשות זאת, בעיקר בשל החלטה שמבוססת על שיקולי אד הוק ולא שיקולים ארוכי טווח.

המסקנה העיקרית – אפשר לצמוח ממשבר ולעיתים משברים כאלו הם הזדמנות טובה לעשות סדר בחיים, במיוחד לפני סדר פסח, ולחשוב על דברים שאיננו מצליחים לחשוב עליהם במרתון של החיים.

"…אם לא נאט, לא נביט, לא נשים לב לפרטים, לא נגיע לארץ חדשה…"

נכתב על – ידי :

ליאת פייגל, עו"ד, מגשרת וחשבת שכר

ארז שגיב, עו"ד רו"ח ונוטריון