הליך חדלות פירעון של יחידים יכול להתקיים במספר ערכאות שיפוטיות שונות, כאשר הדבר תלוי בזהות מגיש הבקשה לפתיחה בהליכים ובסכום החוב. אז מהי חדלות פירעון יחידים עד 150 אלף ש"ח בהוצאה לפועל? למי ההליך מתאים ומה הוא כולל? על כל זאת ועוד במאמר שלפניכם.
חדלות פירעון יחידים עד 150 אלף ש"ח בהוצאה לפועל – תנאים מקדימים
הליך חדלות פירעון בהוצאה לפועל אינו מתאים לכל אחד ויש לו מספר תנאי סף, עליהם נעמוד להלן:
תנאי ראשון: חדלות פירעון
ככל הליך חדלות פירעון, גם הליך חדלות פירעון מול ההוצאה לפועל מתאים אך ורק למי שנמצא במצב של חדלות פירעון כהגדרתו בחוק.
הגדרה חוקית זו כוללת בתוכה שני מבחנים: המבחן המאזני והמבחן התזרימי. המבחן המאזני משמעותו היא שהאדם נמצא במצב של חדלות פירעון אם כלל חובותיו עולים על סך נכסיו, בעוד המבחן התזרימי משמעותו שאדם נמצא בחדלות פירעון אם הוא אינו מסוגל לפרוע את חובותיו במועד.
ההבדל המבחנים הללו
ההבדל העיקרי בין המבחנים הללו נעוץ בעובדה שאדם יכול להיחשב כחדל פירעון על פי המבחן התזרימי גם אם סך נכסיו עולים על סך התחייבויותיו, אך כרגע אין לו אפשרות לממש את אותם נכסים.
חשוב להדגיש כי ניתן לפתוח בהליך חדלות פירעון בהוצאה לפועל גם אם החייב עוד לא הגיע למצב של חדלות פירעון של ממש, ובתנאי שהפתיחה בהליך נועדה על מנת למנוע ממנו להגיע למצב כזה.
תנאי שני: תום לב של החייב
חוק חדלות פירעון מכיר בחשש של ניצול לרעה של ההסדרים המיטיבים בו, הסדרים שנועדו לסייע למי שנקלעו למצב כלכלי קשה בעל כורחם, ולא למי שנהגו בחוסר אחריות כלכלית בכוונה תחילה מתוך רשעות או אדישות לכספם של אחרים.
אי לכך מגביל החוק את הפתיחה בכל סוג של הליך חדלות פירעון בכך שהחייב נהג בתום לב, כלומר ביושר, בהגינות וללא כוונה רעה. מצב בו אדם צובר חובות שהוא יודע שאין בכוחו להחזירם לא ייחשב כמצב בו החייב נהג בתום לב.
תנאי שלישי: מגיש הבקשה
ככלל הליך חדלות פירעון יכול שייפתח ביוזמתו של החייב ויכול שייפתח ביוזמתו של הנושה, אך הליך חדלות פירעון בהוצאה לפועל יכול להיפתח אך ורק ביוזמתו של החייב.
כלומר, במצב בו הנושה הקדים את החייב בהגשת בקשה לפתיחה בהליכים התיק לא מתנהל בהוצאה לפועל אלא בבית משפט שלום.
תנאי רביעי: סכום החוב
כפי שניתן להבין מכותרת של מאמר זה, הליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל נועדו אך ורק לחייבים שסכום חובותיהם אינו עולה על 150,000 ₪ ואינו נמוך מ-50,000 ₪.
חדלות פירעון בהוצאה לפועל – ההליך
לאחר שעמדנו על תנאי הכניסה להליך חדלות פירעון של יחידים בהוצאה לפועל ניתן לפנות לפירוט שלביו של ההליך:
שלב ראשון: הגשת בקשה לפתיחה בהליכים
ככל הליך חדלות פירעון גם הליך חדלות פירעון בהוצאה לפועל נפתח בבקשה לצו פתיחת הליכים. במקרה הזה הבקשה מוגשת כמובן ללשכת ההוצאה לפועל, כפי שהזכרנו לעיל, עליה להיות מוגשת דווקא על ידי החייב.
הגשת בקשה שכזו דורשת תשלום אגרה, במקרה של ביטול הבקשה תוחזר רק מחצית מהאגרה, על כן כדאי להגיש את הבקשה רק לאחר שבטוחים שזהו אכן המסלול הנכון עבור החייב.
שלב שני: אישור הבקשה
לאחר ההגשה תעבור הבקשה לטיפולו של רשם ההוצאה לפועל. הרשם ייבחן את הבקשה וייקבע האם היא אכן עומדת בתנאי הסף לפתיחה בהליך. אם היא אכן עומדת בהם ייקבע הרשם ישיבת הסדר תשלומים בין החייב לנושים.
שלב שלישי: ישיבת הסדר תשלומים
מטרתה של ישיבת הסדר תשלומים בין החייב לנושים היא לנסות ולסיים את העניין בדרכי שלום, ללא עירוב של ערכאות שיפוט למיניהן. במסגרת ישיבה כזו מנסים הצדדים לקבוע הסדר תשלומים שיהיה מקובל על כל הצדדים, ואם הדבר מצליח ההליך מסתיים כבר אז.
אם במסגרת הישיבה הצדדים אינם מגיעים להסכמה יכול הרשם לזמן ישיבת הסדר תשלומים נוספת. כאשר גם ניסיון זה אינו מצליח עוברים לשלב הבא.
שלב רביעי: מתן צו פתיחה בהליכי חדלות פירעון
כאשר הניסיון להגיע להסדר ללא התערבות שיפוטית נכשל יוציא הרשם צו פתיחת הליכים. עם נתינת הצו ימונה לחייב נאמן, יפסקו כל ההליכים המשפטיים האחרים המתנהלים נגדו, למעט הליכים פליליים.
שלב חמישי: תקופת הביניים
תקופת הביניים מטרתה לעמוד באופן מלא על מצבו הכלכלי של החייב ועל חובותיו, וזאת על מנת לבנות לו את תוכנית השיקום המתאימה לו. את כל זאת עושה הנאמן, ובסופה של תקופת הביניים הוא מגיש את הדו"ח שערך לרשם ההוצאה לפועל ואת הצעתו לצו השיקום.
מבחינת הנושים תקופת הביניים היא התקופה בה עליהם להגיש לנאמן את תביעותיהם לחייב, וזאת על מנת שיזכו לקבל את חלקם מקופת הנשייה בעתיד.
שלב שישי: צו שיקום
לאחר הגשתו של הדו"ח שערך הנאמן יקבע הרשם את תוכנית השיקום של החייב במסגרת צו השיקום. צו זה כולל הסדרי תשלומים שעל החייב לעמוד בהם על מנת לזכות בצו הפטר בבוא העת.
שלב שביעי: צו הפטר
אם החייב עומד בכל תנאיו של צו השיקום הוא יזכה בסופו של ההליך בצו הפטר, כלומר צו הפוטר אותו מכל חובותיו הנותרים.
ישנן פעמים נדירות בהן צו ההפטר ניתן לאלתר, ללא צורך בתקופת השיקום, בדרך כלל כאשר הוצאות המחייה של החייב עולות על יכולות ההשתכרות שלו, למשל כאשר מדובר בחייב המתקיים מקצבת נכות.
למידע נוסף פנו לעו"ד ליאת פייגל, עורכת דין חדלות פירעון, ונשמח לעמוד לשירותכם.
