חדלות פירעון היא שם כולל לתהליכים שונים ומגוונים, מהם המיועדים לחברה, מהם המיועדים ליחיד. גם בתוך ההליכים המיועדים ליחידים ישנם הליכים שונים, כאשר אחד מהם הוא הליך חדלות פירעון יחידים מעל 150 אלף ש"ח מול הממונה או מול בית משפט השלום, בו יעסוק מאמר זה.
חדלות פירעון יחידים מעל 150 אלף ש"ח מול הממונה או מול בית משפט שלום
הליכי חדלות פירעון יחידים
חדלות פירעון של יחידים היא מושג כללי למספר הליכים שונים, כל אחד וסיבותיו הוא. נעמוד להלן על סוגי ההליכים השונים:
הליך ראשון: חדלות פירעון בהוצאה לפועל
ההליך הראשון, וגם זה נחשב לפשוט ביותר, הוא הליך חדלות פירעון בהוצאה לפועל. הליך זה נועד אך ורק עבור יחיד שסך חובותיו אינו עולה על 150,000 ₪, ורק בתנאי שמגיש הבקשה לצו פתיחה בהליכים הוא החייב בעצמו.
הליך שני: חדלות פירעון מול הממונה
ההליך השני הוא הליך חדלות פירעון מול הממונה לחדלות פירעון, מי שבעבר היה נקרא "כונס הנכסים הרשמי". הליך זה מיועד עבור חייבים שסך חובותיהם עולה על 150,000 ₪, ורק בתנאי שמגיש הבקשה לצו פתיחה בהליכים הוא החייב בעצמו.
הליך שלישי: חדלות פירעון מול בית משפט שלום
ההליך השלישי הוא ההליך המורכב ביותר עבור יחידים והוא מתנהל מול בית משפט שלום. הליך זה מיועד הן עבור חייבים שסכום חובותיהם עולה על 150,000 ₪, והן עבור חייבים שסכום חובותיהם נמוך מכך, וזאת רק כאשר מגיש הבקשה לפתיחה בהליכים הוא הנושה, ולא החייב בעצמו.
הליכים אלו מתנהלים בבית משפט שלום בכל סכום בשל מורכבותם המובנית, שכן כאשר מגיש הבקשה הוא הנושה קשה להעריך בדיוק האם החייב אכן נמצא במצב חדלות פירעון, בנוסף ישנו חשש לחוסר שיתוף פעולה בהליך מצידו של החייב.
חדלות פירעון יחידים מעל 150,000 ש"ח מול הממונה – ההליך
כאמור לעיל, הליך חדלות פירעון של יחידים מול הממונה נועד למצב שבו סכום חובותיו הכולל של החייב עולה על 150,000 ₪, ומגיש הבקשה לצו פתיחת הליכים הוא החייב בעצמו.
להליך כזה מספר שלבים עיקריים עליהם נעמוד להלן:
שלב ראשון: הגשת בקשה לצו פתיחה בהליכים
כל הליך חדלות פירעון מתחיל בהגשת בקשה לצו פתיחה בהליכים ובכך לא שונה גם הליך חדלות פירעון מול הממונה. פתיחת הבקשה במקרה שלנו יכולה להיעשות באופן מקוון, או באופן ידני במשרדי הממונה.
את הבקשה יש להגיש לממונה במחוז בו מתגורר החייב, או במחוז בו נמצאים עסקיו ונכסיו.
לבקשה יהיה על החייב לצרף שלושה סוגי טפסים
תצהיר על כך שאכן מתקיימים התנאים להגשתה של הבקשה, דו"ח הכולל פרטים על נכסיו ועל עיסוקיו, וכתב ויתור על סודיות בנושאים שונים הקשורים להליך.
שלב שני: החלטת הממונה
לאחר הגשת הבקשה עומדים לפני הממונה 30 יום עד למתן צו פתיחה בהליכים, וזאת כמובן רק לאחר שעיין בבקשה ומצא אותה מתאימה להליך. בסמכותו של הממונה לדרוש מהחייב מסמכים נוספים הדרושים לו על מנת להכריע בבקשה, ואז החלטתו תינתן בתוך 30 יום מיום הגשת אותם מסמכים.
את הצו יש לפרסם באופן פומבי וגם לשולחו באופן אישי לחייב ולנושים הידועים.
שלב שלישי: תקופת הביניים
עם מתן הצו לפתיחה בהליכים תחל תקופת הביניים, תקופה בה הנאמן, שמונה על ידי הממונה, יערוך בדיקה מקיפה על מצבו הכלכלי של החייב ובסופה יציע תוכנית שיקום כלכלית המותאמת לו.
שלב רביעי: צו שיקום וצו הפטר
לאחר סיומה של תקופת הביניים, שאורכת כשנה, יגיש הנאמן לממונה את ממצאי הדו"ח שערך ואת תוכניתו לצו השיקום. בהתאם לכך, יחליט הממונה על תנאיו של צו השיקום.
אם החייב יעמוד בכל תנאיו של הצו הוא יזכה בסופו של ההליך בצו הפטר, כלומר צו שפוטר אותו מכל חובותיו הנותרים.
חדלות פירעון יחידים מעל 150,000 ש"ח מול בית משפט השלום – ההליך
כאמור לעיל, הליך חדלות פירעון של יחידים מול בית משפט השלום נועד למקרים בהם מגיש הבקשה לצו פתיחה בהליכים הוא דווקא הנושה. בעוד הליך חדלות הפירעון עצמו אינו שונה בהרבה בין המקרים, התנאים לכניסה להליך דווקא שונים מאוד.
נעמוד להלן על התנאים לכניסה להליך חדלות פירעון מול בית משפט השלום:
תנאי ראשון: מועד פירעונו של החוב עבר
ככלל, נושה אינו יכול להגיש בקשה לצו פתיחה בהליכים אם מועד פירעונו של החוב שחייב לו היחיד טרם הגיע. זאת בניגוד למצב בו החייב הוא מגיש את הבקשה, אז ניתן להגישה גם אם הוא עוד לא במצב של חדלות פירעון, אלא שהצו יסייע לו להימנע מכך.
הגשת בקשה לפני מועד הפרעון
אולם, לכלל זה יוצאי דופן, ובהתקיים אחד מהמצבים הבאים יהיה ניתן להגיש בקשה עוד לפני מועד הפירעון: היחיד מנסה להונות את נושיו, היחיד פועל על מנת להבריח נכסים מנושיו, או שידוע שהיחיד לא יכול לפרוע את חובו במועד, וזאת רק אם מועד הפירעון חל בתוך 6 חודשים מיום הגשת הבקשה.
תנאי שני: החייב הגיע למצב של חדלות פירעון
באופן טבעי, כל הליך חדלות פירעון תלוי בכך שהחייב אכן נמצא במצב של חדלות פירעון, כלומר מצב בו הוא לא יכול להחזיר את חובותיו או שסך חובותיו עולים על סך נכסיו. עם זאת, כאשר מדובר בהליך שיוזמו הוא הנושה יהיה קשה לו לדעת בדיוק מתי נכנס החייב למצב של חדלות פירעון.
החוק מודע לקושי הזה, ועל כן הוא מציע רשימה של חזקות, כלומר מצב עובדתי שממנו מסיקים מסקנה הניתנת לסתירה, וכאשר אחת החזקות הללו מתקיימת יהיה ניתן להשתמש בה על מנת להוכיח שהחייב אכן נמצא בחדלות פירעון.
בין החזקות הללו נמצאת למשל דרישה לתשלום סכום מעל לגובה מסוים, שבתוכה נכללה אזהרה של הנושה שאם לא ישולם החוב הוא יפנה להליכי חדלות פירעון, שלא נענתה בתוך 45 ימים.
על כן, כאשר נושה מגיש בקשה לפתיחה בהליכים עליו לצרף לתצהיר שהוא עורך, בדומה לתצהיר שעורך חייב המבקש לפתוח בהליכי חדלות פירעון, גם מסמכים המעידים על התקיימותה של החזקה לה הוא טוען.
לפרטים נוספים: עו"ד ליאת פייגל, עורכת דין חדלות פירעון.
