תאונת דרכים בדרך לעבודה יכולה להיחשב תאונת עבודה רק אם העובד לא סטה מהדרך. בנוסף, חשוב להכיר את המאפיינים של תאונה מן הסוג הזה על מנת לדעת איך ולמי להגיש תביעה. בכל מקרה של התלבטות, כדאי להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בדיני עבודה.
מהי תאונת דרכים בדרך לעבודה?
הניסיון שלנו במסגרת משרד עו"ד ליאת פייגל ושות' מלמד שאחד הנושאים שהכי מבלבלים עובדים שנפגעו בתאונת דרכים, הוא האם התאונה שלהם נחשבת כתאונת עבודה. לפי חוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה היא תאונה שאירעה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו. אבל מה קורה אם התאונה קרתה בכלל בדרך לעבודה? כאן החוק נותן תשובה ברורה – גם תאונת דרכים שהתרחשה בדרך למקום העבודה או בחזרה ממנו יכולה להיחשב כתאונת עבודה, כל עוד העובד היה בדרכו הישירה.
המשמעות היא שעובד שנפגע בתאונת דרכים בדרך לעבודה זכאי לאותן זכויות שמגיעות למי שנפגע בזמן העבודה עצמה, כמו דמי פגיעה, הכרה בנכות מעבודה, שיקום רפואי, מקצועי ועוד. ההיגיון מאחורי זה פשוט: אם הדרך לעבודה היא חלק בלתי נפרד מהחיים של כל עובד, אז הפגיעה בה לא צריכה לפגוע בזכויות שלו.
מתי תאונת דרכים בדרך לעבודה לא תיחשב כתאונת עבודה?
לא כל תאונה שמתרחשת בדרך לעבודה אוטומטית מוכרת כתאונת עבודה. יש כמה מקרים שבהם החוק קובע שהעובד לא יהיה זכאי להכרה ולפיצוי מביטוח לאומי.
הסיבה הראשונה היא סטייה משמעותית מהדרך הרגילה. אם העובד שינה מסלול בצורה ניכרת ממסלולו הישיר לעבודה, התאונה עלולה לא להיחשב כתאונת עבודה. למשל, אם עובד יצא לקניות או נסע לבית של חבר לפני שהמשיך לעבודה, הביטוח הלאומי עלול לקבוע שהתאונה לא קשורה לעבודה שלו.
ישנם גם חריגים חשובים לעניין הזה. למשל, אם הסטייה נעשתה כדי ללוות ילד לגן או לבית הספר, או כדי להתפלל בבית כנסת שהעובד רגיל להתפלל בו – זה לא ייחשב סטייה שתשלול את ההכרה בתאונה כתאונת עבודה. כלומר, אם העובד עבר תאונה אחרי שהוריד את הילד בגן בדרכו לעבודה – הוא עדיין יהיה זכאי לזכויות כנפגע עבודה.
סיבה נוספת שבגללה תאונת דרכים בדרך לעבודה לא תוכר כתאונת עבודה היא רשלנות חמורה של העובד. אם התאונה התרחשה בגלל התנהגות מסוכנת במיוחד של העובד, כמו נהיגה בשכרות או במהירות קיצונית, זה יכול להוביל לשלילת ההכרה בתאונה כתאונת עבודה. אבל כאן יש הבדל חשוב – אם ההתנהגות הרשלנית של העובד גרמה לתאונה אבל הוא עדיין סבל מנזק משמעותי (כמו נכות או אובדן כושר עבודה ממושך), התאונה עדיין תוכר כתאונת עבודה.
מי מפצה את העובד שנפגע וכיצד?
כשעובד נפגע בתאונת דרכים בדרך לעבודה, הוא למעשה עומד בפני שתי אפשרויות תביעה יחד עם עורך דין דיני עבודה: האחת מול המוסד לביטוח לאומי, והשנייה מול חברת הביטוח של הרכב. לכל אחד מהגופים האלה יש תפקיד שונה, והם לאו דווקא מעניקים את אותם פיצויים ולכן חשוב לפנות אל עו"ד דיני עבודה.
- ביטוח לאומי – כמו בעוד סיטואציות של מיצוי זכויות בעבודה, במקרים שבהם התאונה נחשבת כתאונת עבודה, הנפגע זכאי לתבוע דמי פגיעה – תשלום חודשי שמחליף את ההכנסה מהעבודה שאבדה בשל הפציעה, למשך תקופה של עד 90 ימים.
- גמלת נכות – אם נשארים אחוזי נכות אחרי תקופת ההחלמה בגלל תאונות בעבודה, אפשר להגיש בקשה לגמלת נכות מעבודה, שהיא תשלום חודשי או מענק חד-פעמי, תלוי בחומרת הפגיעה. בנוסף, ביטוח לאומי מכסה טיפול רפואי מלא בחינם דרך קופת החולים, כולל ניתוחים, טיפולי פיזיותרפיה ובדיקות.
- שיקום מקצועי – אם התאונה גרמה לכך שהנפגע לא יכול לחזור לעבודה המקורית שלו והוא חווה פיטורים, ייתכן ויהיה זכאי גם לשיקום מקצועי, כמו הכשרה לתחום עבודה אחר שמתאים למצבו החדש.
- במקביל, אפשר להגיש תביעה נגד חברת הביטוח של הרכב לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. אבל יש פה מלכוד – החוק אוסר על כפל פיצויים, ולכן אם קיבלת תשלומים מביטוח לאומי, הסכום הזה ינוכה מסכום הפיצויים שחברת הביטוח תשלם לך.
עוד עניין חשוב – מי קובע את אחוזי הנכות עבור תאונת דרכים בדרך לעבודה?
אם פונים קודם לביטוח לאומי, אחוזי הנכות שנקבעים שם יחייבו גם את חברת הביטוח. אבל אם פונים קודם לתביעה אזרחית מול חברת הביטוח, חוות הדעת של המומחה הרפואי שם לא מחייבת את ביטוח לאומי. בפועל, הרופאים של ביטוח לאומי נוטים להיות מחמירים יותר.
מה לעשות מיד אחרי תאונת דרכים בדרך לעבודה?
הרגעים שאחרי תאונת דרכים בדרך לעבודה יכולים להיות קריטיים. אלו הטיפים המרכזיים:
- תיעוד – אם אפשר, יש לצלם את מקום התאונה, כלי הרכב המעורבים, את הנזק שנגרם ואפילו את סימני הבלימה בכביש. אם יש עדים, חשוב לקחת מהם פרטים כמו שם, טלפון ותעודת זהות, כי בהמשך הם יכולים לעזור להוכיח את נסיבות התאונה.
- אחרי זה, צריך לדווח למשטרה – דיווח כזה יאפשר לקבל אישור משטרתי על התאונה, וזה מסמך שחברת הביטוח וביטוח לאומי ידרשו. במקביל, מומלץ גם להודיע לסוכן הביטוח שלך כדי להתחיל את התהליך מול חברת הביטוח.
- אם מדובר בעובד שכיר, חשוב לבקש מהמעסיק למלא טופס ב.ל. 250, שזה אישור לקבלת טיפול רפואי על חשבון ביטוח לאומי. עצמאים צריכים למלא טופס ב.ל. 283 ולפנות איתו לקופת החולים כדי לקבל טיפול חינם.
- אם מצבך מחייב פינוי לבית החולים באמבולנס, חשוב לדעת שניתן לקבל החזר על הוצאות הפינוי – כל מה שצריך זה לשמור את החשבונית ולהגיש בקשה להחזר בסניף ביטוח לאומי הקרוב לביתך.
- לא לחכות עם התביעות. תביעה לביטוח לאומי צריך להגיש בתוך שנה מהתאונה, ותביעה מול חברת הביטוח אפשר להגיש עד 7 שנים, אבל עדיף להתחיל בתהליך מוקדם ככל האפשר.
כיצד להגיש תביעות למימוש הזכויות?
התביעה לביטוח הלאומי חייבת להיות מוגשת תוך שנה ממועד התאונה. אם מחכים יותר מדי זמן, אפשר לאבד את הזכאות לדמי פגיעה ולשאר ההטבות שמגיעות לך. את התביעה מגישים בסניף ביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריך, בצירוף כל המסמכים הרפואיים, אישור משטרה (אם יש) וטופס ב.ל. 250 (לעובד שכיר) או ב.ל. 283 (לעצמאי).
את התביעה נגד חברת הביטוח אפשר להגיש עד 7 שנים ממועד התאונה, אבל אין סיבה לחכות כל כך הרבה. ככל שמגישים מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי לקבל פיצוי מהיר ומלא. בתביעה הזו יש צורך להוכיח את גובה הנזק שנגרם – כלומר, אובדן השתכרות, נזק גופני, כאב וסבל והוצאות רפואיות.
ייעוץ משפטי הוא קריטי. חברות הביטוח לא ממהרות לשלם, וביטוח לאומי ידוע בקשיים שהוא מערים על תובעים. עורך דין שמנוסה בתחום יוכל לעזור לך לקבל את המקסימום מהתביעה ולמנוע טעויות שיכולות לעלות לך בכסף רב. מומלץ ליצור קשר עם עו"ד ליאת פייגל, ולא לנסות לנהל את התביעה לבד – במיוחד מול חברת הביטוח, שכמעט תמיד תנסה להפחית את הפיצוי.
