להאזנה:
תקופת המלחמה מקשה על המעסיקים ומייצרת קיפאון במשק, מה שעלול לגרום לפיטורי עובדים או להוצאתם לחל"ת – חופשה ללא תשלום, גם ללא הסכמה מפורשת שלהם למהלך. במקרים אלו ואחרים של חל"ת בזמן מלחמה, שווה להתייעץ עם עורך דין ולוודא שזכויות העובדים נשמרות במלואן
איך משפיעה המלחמה על מגזר העובדים?
מלחמה, על סיבוכיה והשפעותיה השונות על חיי היומיום, משפיעה גם על מגזר העובדים, במיוחד מבחינת תנאי העסקה. אחד ההיבטים התעסוקתיים המרכזיים שמוזכרים לעיתים קרובות בזמן מלחמה, הוא המושג "חופשה ללא תשלום" המוכר גם בקיצור חל"ת. כלי זה יכול לעזור הן למעסיקים והן לעובדים לנווט בזמנים סוערים אלה, להבטיח שמירה על זכויות ועמידה בחובות.
מהי חופשה ללא תשלום בזמן מלחמה?
חופשה ללא תשלום, בבסיסה, מתייחסת לתקופה שבה העובד אינו עובד, וכתוצאה מכך אינו מקבל את משכורתו או את שכרו הרגילים. בהקשר של ימי מלחמה בישראל, חופשה מסוג זה הופכת פעמים רבות למוקד דיוני תעסוקה. בשל נסיבות משתנות כמו דאגות אבטחה, בעיות קיימות עסקיות, או פשוט האתגרים האישיים שעומדים בפני העובדים, חופשה ללא תשלום עשויה להיות מוצעת על ידי המעסיק או להיות מוגשת כבקשה מטעם העובד.
מתי יכולים מעסיקים לאכוף חופשה ללא תשלום?
במצבי מלחמה מחמירים, יש תנאים מיוחדים לחופשה ללא תשלום, על מנת להגן על זכויות העובדים. אם המעסיק לא בטוח מהם התנאים הללו, עליו לפנות אל עו"ד דיני עבודה ולהתייעץ איתו. עם זאת, ישנן נסיבות שבהן מעסיקים יכולים לאכוף את החל"ת:
1. הסכם הדדי: שליחת עובדים לחופשה ללא תשלום מחייבת הסכמה הדדית. על המעסיק והעובד להסכים לפתיחת החופשה. לפני כניסת החופשה לתוקף, יש ליידע את העובד כראוי לגבי זכויותיו ומה צפוי לו במהלך תקופת החופשה.
2. חופשת חובה: למעסיקים יש זכות לחייב יציאת עובד לחופשה, אך בתנאים ספציפיים. חופשה כזו אינה יכולה להתארך מעבר לשבעה ימים, ודורשת תקופת הודעה מוקדמת של כ-48 שעות. אם החופשה הכפויה צריכה להיות ארוכה יותר, אזי יש צורך בהתראה של 14 יום.
3. העדר חופשה צבורה: במצבים בהם אין לעובד מספיק ימי חופשה שנצברו, אך חופשת חובה נאכפת עליו, המעסיק יצטרך לשאת בעלות. לעובד לא אמורים להיות צבירות חופשה שליליות. מעסיקים מעודדים להיות נבונים במקרים כאלה, ועליהם לשקול את מכסות החופשות שיש לכל עובד, ולקדם את מי שיש להם יתרות חופשה גבוהות יותר לנצל את החופשה שלהם.
4. סגירת עסקים: אם המצב בזמן מלחמה מאלץ מעסיק לסגור את העסק שלו וכתוצאה מכך לפטר את כל העובדים, אז הדבר מתורגם לחופשה ללא תשלום לכוח העבודה. בנסיבות כאלה, על המעסיקים מוטלת החובה להסדיר את כל התשלומים, תוך הקפדה על כיבוד זכויות העובדים כאילו פוטרו בתנאים רגילים.
אל מי פונים אם זכויות העובדים נפגעות?
חשוב לציין כי בעוד שהוראות אלו מציעות מסגרת, רוח החוק וההנחיות נוטות להגנה על העובדים. במיוחד בזמן מלחמה, מעודדים אמפתיה, הבנה ותקשורת פתוחה כדי להבטיח שהזכויות והרווחה של כל המעורבים יהיו בראש סדר העדיפויות. המסקנה היא שמאוד כדאי לפנות אל מי שמכירים את התחום של זכויות בעבודה ובקיאים בו.
מה קורה אם מתרחשות תאונות?
חשוב לציין שמקרים של פיטורים או תאונות בעבודה, לא קשורים לנושא המלחמה או החופשה ללא תשלום. כל עוד העובד מועסק כחוק ולא פוטר או התפטר, כל הזכויות ממשיכות לחול עליו גם אם מתרחשת מלחמה. במילים אחרות, ייתכן והעובד ייקרא להגיע אל המשרד בזמן המלחמה ויעבור חלילה תאונה – במצב כזה הוא יכול לתבוע גם את המעסיק וגם את המוסד לביטוח לאומי.
חופשה כפויה ללא תשלום ולאחר מכן פיטורים: מה הם הכללים?
לפני שמתעמקים בפיטורין, חיוני להבין את המורכבות של חופשה כפויה ללא תשלום בזמן מלחמה. כאמור, למעסיק יש זכות לאכוף חופשה ללא תשלום, אך ישנם תנאים:
- חופשת האכיפה אינה יכולה לעלות על שבעה ימים ללא הודעה מוקדמת של כ-48 שעות.
- אם משך החופשה צריך להיות יותר משבעה ימים, נדרשת התראה של 14 יום.
- במצבים בהם לעובד אין מספיק ימי חופשה שנצברו, המעסיק יצטרך לשלם עבור החופשה. אסור לעובד להיכנס לצבירת חופשה שלילית.
הניסיון של עורכת דין ליאת פייגל למשל, מלמד שלא תמיד הצדדים המעורבים מודעים לזכויות שלהם. יתרה על כך, ייתכן וגם המעסיק יצטרך לפנות אל עו"ד ליאת פייגל ולקבל ממנה המלצות לגבי התנהלות נכונה וחוקית.
מהם התנאים לפיטורי עובדים אחרי חופשה ללא תשלום במהלך המלחמה?
לאחר אכיפת חופשה ללא תשלום, אם מעסיק מעוניין לסיים את החוזה של העובד, עליו לעמוד בהנחיות מסוימות:
- סיבה לפיטורים: אין לקשור את סיבת הפיטורים באי כושרו של העובד לעבוד עקב נסיבות מלחמה, במיוחד אם ישנן הנחיות מפורשות של פיקוד העורף האוסרות או מונעות התייצבות לעבודה.
- הגנה מפני פיטורים: לא ניתן לפטר עובדים הנעדרים בגלל שהם צריכים להשגיח על ילד מתחת לגיל 14 (או מתחת לגיל 21 עם צרכים מיוחדים) עקב סגירת מוסדות חינוך.
בדומה לכך, חל איסור מוחלט לפטר עובד שנקרא לשירות מילואים בזמן מלחמה. לא ניתן לפטר עובדים כאלה במהלך תקופת השירות או במשך שלושים הימים שלאחר מכן.
- פחד להתייצב לעבודה: אם עובד חושש להתייצב לעבודה פיזית, אך אין הגבלה של פיקוד העורף, הרי שעקרונית הוא עדיין מחויב להגיע לעבודה. עם זאת, בתקופות רגישות אלו מעודדים את המעסיק לעסוק בתקשורת פתוחה ולהבין את חששותיו של העובד. מאידך לא מעודדים מעסיק לפיטורים של עובד רק על סמך פחד, מבלי לבחון אפשרויות כמו עבודה מרחוק, אם כי מבחינה חוקית, למעסיק זו עשויה להיות עילה לפיטורים.
במידה והעובד חש שתנאים אלו לא מולאו, הוא יכול לפנות אל נציגי משרד עו"ד ליאת פייגל ושות' ולערב אותם בתהליך קבלת ההחלטות. סביר להניח שנציגי המשרד יספקו לו מענה ראשוני ואף יסייעו לו בהתנהלות מול המעסיק.
איזה זכויות צריך המעסיק להסדיר מול העובד אחרי פיטורים בזמן מלחמה?
במידה והמעסיק אכן מחליט לסיים את החוזה לאחר אכיפת חופשה ללא תשלום, הוא מחויב להסדיר את כל הזכויות הראויות לעובד. זה כולל מיצוי כל זכויותיו של העובד כאילו פוטר בתנאים רגילים והצטיידותו בתיעוד הדרוש לכל קופות גמל וקרנות השתלמות על שמו. למעשה, מהבחינה הזו אין כלל הבדל בין חל"ת בזמן מלחמה לבין כל סוג אחר של פיטורי עובדים.
תפקיד ההנחיות: להגן על כל הצדדים המעורבים
בעוד שלמעסיקים יש זכויות מסוימות בזמן מלחמה, יש דגש ברור על הבנה, אמפתיה ותקשורת. ההנחיות בנויות כדי להבטיח שהעובדים לא ייענשו שלא בצדק על נסיבות שאינן בשליטתם בזמנים מאתגרים כאלה.
איך בוחרים עורך דין מתאים לדיני עבודה בזמן מלחמה ?
דיני העבודה מושפעים מזמן המלחמה בדיוק כמו כל תחום אחר. בנושאים רגישים כמו פיטורים וחופשות כפויות ללא תשלום, הפתרון הכי טוב הוא לבחור עורך דין מיומן ומקצועי שיש מאחוריו ניסיון משמעותי. מומלץ לפנות אל משרד עורכי דין בהם תמיד קיימת זמינות לתת מענה ותשובות לקהל הלקוחות והעובדים.
