ClickCease

יציאה לחל"ת – מה אפשר לעשות?

הקורונה, המגיפה העולמית שהתרגשה עלינו לאחרונה הביאה את החל"ת, שבימים רגילים שימוש בה אינו שכיח, לקדמת הבמה. אך מהי בכלל חל"ת, או בשמה הארוך – חופשת ללא תשלום? מי רשאי להחליט על תחילתה ועל סיומה? האם ניתן להתנגד להחלטה זאת? מהן זכויותיו של העובד בחל"ת? ומה המשמעות של יציאה לחל"ת? על כל זאת ועוד במאמר שלפניכם.

 

יציאה לחל"ת

ככלל יציאה לחופשה ללא תשלום מחייבת את הסכמת שני הצדדים, העובד והמעסיק, ואין זה משנה מי מבין הצדדים יזם אותה. זאת אלא אם העובד זכאי לחל"ת במקרה מסוים מכוח חוק או מכוח הסכם קיבוצי, גם ללא קשר לעמדת המעסיק.

 

זמן החל"ת

בהסכם היציאה לחל"ת בין העובד למעסיק חשוב לציין את משך תקופת החל"ת, שכן יש לכך השלכות חוקיות. כך למשל, הוצאה לחל"ת לזמן בלתי מוגבל יכולה להיחשב כפיטורים בהתנגדות, על כל המשתמע מכך.

 

יציאה לחל"ת על פי החוק

החריגים החוקיים המחייבים מעסיק לאפשר לעובד חל"ת, ואף אוסרים על פיטורים במהלך התקופה, הם כולם בענייני הריון ולידה.

אלו המקרים בהם לא נדרשת הסכמת המעסיק ליציאה לחל"ת:

  1. שלושה מתוך חמישה ימי היעדרות לאחר שבת זוגו של העובד ילדה ייחשבו לחל"ת.
  2. עובדת רשאית לצאת לחל"ת בזמן הריון, כפוף לאישור רופא בעניין הצורך, והיא אף תמשיך לצבור וותק בתקופה זאת.
  3. עובדת מניקה רשאית לצאת לחל"ת עד לאחר שישה חודשים מיום הלידה, במקרה בו העסקתה נאסרה בשל ההנקה.
  4. עובדת רשאית לצאת לחל"ת לאחר חופשת הלידה. אורכה של חופשה כזאת יהיה לכל היותר רבע ממספר החודשים בהם היא עובדת אצל המעסיק, ובכל מקרה לא תעלה על 12 חודש מיום הלידה. הדבר נכון כמובן גם לאחר חופשת לידה הנובעת מאימוץ או מפונדקאות.
  5. בתנאים מסוימים, עובד שבת זוגו לא ניצלה את זכותה לחל"ת לאחר חופשת הלידה, יוכל לקחת חל"ת במקומה.

 

התנגדות לחל"ת

בסעיף הקודם אמרנו שהיציאה לחל"ת מחייבת הן את הסכמת המעסיק והן את הסכמת העובד, אך בפועל המעסיק יכול להוציא עובד לחופשה ללא תשלום גם ללא הסכמתו. המעסיק מודיע לעובד על כוונתו, ואז העובד יכול להגיש התנגדות לחל"ת בכתב למעסיק, אך לא תמיד ההתנגדות מתקבלת.

מצב כזה הוא בדרך כלל צעד דרסטי ביחסי העבודה, אך רבים מאיתנו "זכינו" להרגיש אותו מקרוב בתקופה האחרונה. למעשה צעד זה נקרא "חופשה כפויה ללא תשלום".

 

אפשרויות הפעולה של העובד בחופשה כפויה ללא תשלום

לעובד כן שמורות זכויות מסוימות במצב כזה. מצב של חופשה כפויה ללא תשלום יכול להיחשב להרעה מוחשית בתנאי העבודה, ולכן אם אותו עובד יתפטר בעקבות ההוצאה לחופשה הוא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים כאילו פוטר. אם מדובר בחופשה כפויה ללא הגבלת זמן היא תיחשב לפיטורים של ממש, כפי שכבר הסברנו לעיל.

בנוסף, העובד יכול לתבוע את מעסיקו בגין הפרה של הסכם העבודה ביניהם. במקרה בו תביעתו תצלח הוא יהיה זכאי לקבל תשלום גם במהלך החופשה.

חשוב לציין כי בכל הנוגע להוצאה לחל"ת בשל מגפת הקורונה, שפעמים רבות אינה מוגבלת בזמן, עוד אין פסיקות של בית הדין לעבודה בקשר להשלכותיה המשפטיות.

 

אוכלוסיות שאסור להוציא לחל"ת

ישנם מקרים בהם הוצאה לחל"ת אסורה על פי חוק, ולכן במקרים הללו לא יוכל המעסיק להוציא את העובד לחופשה כפויה, אלא באישורו של המומנה על חוק עבודת נשים.

ואלו הם:

  1. עובדת בהריון.
  2. הורה בחופשת לידה ובתקופה מסוימת אחריה.
  3. עובד/ת העובר/ת טיפולי פוריות.
  4. הורה מיועד, כלומר איש/ה המצפים לקבל לחזקתם ילד כתוצאה מהליך פונדקאות.
  5. עובד/ת המקבל/ת ילד לאומנה.
  6. עובדת השוהה במקלט לנשים נפגעות אלימות.

חשוב לציין שבזמן הקורונה תוקנו תקנות שעת חירום שאפשרו להוציא אוכלוסיות מוגנות אלו לחל"ת, גם ללא אישור הממונה על חוק עבודת נשים, בתנאים מסוימים. עם זאת, תקנות אלו בוטלו לאחר עשרה ימים ואינן בתוקף נכון לעכשיו.

 

זכויותיו של עובד בחל"ת

מעצם שמה של חופשה ללא תשלום ניתן להבין שבתקופה זו עובד אינו זכאי לשכר. בנוסף לכך הוא אינו זכאי גם להטבות נלוות והטבות שכר הכלולות בחוזה העבודה. אך בכל זאת יש לו זכויות מסוימות.

 

צבירת ותק

החופשה עצמה אינה נחשבת לעובד כצבירת ותק, אך הוותק שנצבר לפני החל"ת נשמר לו. עם זאת, חל"ת בת 14 ימים לכל היותר כן תחשב כשוותק במקום העבודה לצורך חישוב פיצויי פיטורים.

 

ימי מחלה

לא ניתן להוציא עובד לחופשה כפויה ללא תשלום כאשר הוא נמצא בחופשת מחלה, כל עוד יש לו ימי מחלה צבורים. עם זאת, עובד אינו זכאי לדמי מחלה אם חלה בתקופת החל"ת, שכן יחסי העבודה מושהים בתקופה זאת.

 

הפרשות פנסיה

בדומה לשאר ענייני השכר, אין המעסיק חייב בהפרשת כספים לחיסכון הפנסיוני של עובד בחל"ת, אלא אם הוסכם אחרת בחוזה העבודה או בהסכם קיבוצי.

 

דמי ביטוח לאומי

המעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי על חודשיים של חל"ת. מהחודש השלישי והלאה חובת התשלום חלה על העובד.

 

דמי אבטלה

עובד תושב ישראל שנמצא בחל"ת מעל 30 יום יהיה זכאי לדמי אבטלה בתנאים מסוימים. בתקופת הקורונה הקלו עוד על תנאים אלו, בין השאר על ידי קיצור תקופת ההמתנה, כך שעובדים בחל"ת יהיו זכאים לדמי אבטלה החל מהיום הראשון של החופשה.

 

החזרה לעבודה

בסיום תקופת החל"ת המעסיק חייב להחזיר את העובד לעבודתו המקורית, בתנאים המקוריים. אם, בהתאם לנסיבות, הוא אינו יכול לעשות זאת עליו להציע לו עבודה חלופית או תנאים אחרים או לפטרו.

 

סיכום

בדומה לעניינים רבים בדיני עבודה גם החל"ת היא עניין מורכב הכולל פרטים ופרטי פרטים. למרות הבלבול שעלול להיווצר מזה, חשוב שתדעו שקבלת הוצאה לחל"ת איננה ברירת המחדל, ויש בידיכם עוד דרכי פעולה רבות ושונות.

אז אם הוצאתם לחל"ת בעל כורחכם, פנו לעורך דין מומחה לדיני עבודה, הוא כבר יידע לכוון אתכם היישר למסלול הנכון.

רוצים לדעת עוד על חל"ת? או הוציאו אתכם לחל"ת שלא בצדק? צרו קשר עם עו"ד ליאת פייגל, מומחית לדיני עבודה.

icon-big2

השאירו פרטים ונחזור אליכם

מידע נוסף
מצאתם את מה שחיפשתם? שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

מחפשים משרד עורכי דין בנושא ?
לקבלת ייעוץ חינם השאירו פרטים