האם מעסיק יכול לנכות משכרו של עובד תשלומים ללא הסכמתו?

התהליך של ניכוי תשלומים משכר עובד כפוף לחוק והוא חייב להתבצע על פי התקנות. במידה ומעסיק מנכה משכרו של עובד באופן שאינו עולה בקנה אחד עם לשון החוק, צריך לפנות אל עורך דין שמכיר את התחום ויכול לסייע במיצוי זכויות.

מתי מותר לבצע ניכוי תשלומים משכר עובד ללא הסכמתו?

שכרו של עובד הוא זכות בסיסית המוגנת בחוק, והמעסיק אינו רשאי לנכות ממנו תשלומים כרצונו. עם זאת, קיימים מקרים שבהם החוק מתיר ניכויים מסוימים משכר העובד, אם מכוח חובה חוקית ואם בהסכמת העובד לאחר שהתייעץ עם עו"ד ליאת פייגל.

העיקרון הבסיסי בחוק מאחורי ניכוי תשלומים משכר עובד

החוק בישראל אוסר על המעסיק לנכות משכרו של עובד סכומים שלא הותרו במפורש, מעורבות של משרד עו"ד ליאת פייגל ושות' יכולה להבטיח זאת. המעסיק מחויב לשלם את מלוא השכר שנקבע לעובד, למעט סכומים שהחוק מתיר לנכות. סעיף 25 לחוק הגנת השכר קובע כי לא ניתן לבצע ניכויים משכרו של עובד אלא אם מדובר בניכויים שחובה לבצע על פי חוק או בניכויים שהעובד נתן להם את הסכמתו בכתב.

חוק זה חל על כלל ציבור העובדים בישראל, בין אם מדובר בעובדים במגזר הציבורי או הפרטי, ובין אם הם עובדים קבועים, זמניים, במשרה מלאה או חלקית. המשמעות היא שאם מעסיק מבצע ניכויים לא חוקיים – העובד רשאי לדרוש את הכספים בחזרה ואף להגיש תלונה למשרד העבודה והרווחה.

ניכוי תשלומים משכר עובד על פי דין – מה שמעסיק מחויב לנכות

ישנם ניכויים שהמעסיק מחויב לבצע לפי חוק, כלומר, אין צורך באישור העובד כדי לנכות אותם. ניכויים אלו כוללים:

• מס הכנסה – החוק מחייב כל מעסיק לנכות מס הכנסה ממשכורת העובד בהתאם למדרגות המס הרלוונטיות להכנסתו של העובד.
• דמי ביטוח לאומי – כל עובד חייב לשלם דמי ביטוח לאומי, אשר מחושבים כאחוז מסוים מהשכר בהתאם לגובה ההכנסה.
• מס בריאות – זהו סכום שמנוכה משכר העובד כדי לממן את שירותי הבריאות הציבוריים בישראל, והוא מחושב בהתאם להכנסתו.

ניכויים אלו הם חובה מוחלטת – המעסיק מחויב להעבירם לגורמים הרלוונטיים, והעובד אינו יכול לבקש שלא ינוכו משכרו.

ניכוי תשלומים משכר עובד בהסכמת העובד

בנוסף לניכויי החובה, ישנו תהליך של ניכוי תשלומים משכר עובד שהמעסיק רשאי לבצע רק אם העובד נתן לכך הסכמה מפורשת בכתב. מדובר בתשלומים שאינם חובה על פי חוק, אך ניתן לבצע אותם אם העובד מסכים:

• תשלומים לארגון עובדים – עובד שהוא חבר בארגון עובדים (כגון הסתדרות או ארגון מקצועי אחר) יכול להסכים לניכוי דמי חבר משכרו. גם אם העובד אינו חבר בארגון, ניתן לנכות דמי טיפול ארגוני לטובת ארגון העובדים המייצג את כלל העובדים במקום העבודה, כל עוד יש לכך בסיס חוקי.
• תרומות – המעסיק אינו יכול לנכות סכום משכר העובד לטובת תרומות, אלא אם כן העובד חתם על אישור בכתב המאפשר זאת.
• תשלומים לקופת גמל – ברירת המחדל היא שהמעסיק מפריש תשלומים לקרנות פנסיה וקופות גמל עבור העובד. עם זאת, אם מדובר בקרן שאינה חובה (כגון קרן השתלמות), העובד יכול לבחור להתנגד לניכוי ולהימנע מהשתתפות.

ניכוי חובות במהלך יחסי העבודה

במהלך תקופת ההעסקה, ייתכנו מקרים שבהם עובד יצבור חוב כלפי המעסיק, כמו במקרה של הלוואות, מקדמות או החזרים על הוצאות מסוימות. אך גם במצבים כאלה, החוק שחל על ניכוי תשלומים משכר עובד אינו מאפשר למעסיק לנכות את החוב באופן חד צדדי, אלא אם כן העובד נתן הסכמה מפורשת לכך בכתב.

בנוסף לאמור לעיל לגבי ניכוי תשלומים משכר עובד, קיימת מגבלה על סכום הניכוי – גם אם העובד הסכים לכך מראש. החוק מגביל את הניכוי לעד רבע מהשכר החודשי של העובד, כך שהמעסיק לא יכול לנכות סכומים משמעותיים שיפגעו ביכולת הקיום של העובד. במידה והסכום גבוה, כדאי לפנות אל עורך דין דיני עבודה.

ניכוי מקדמות – כללים והגבלות

מקדמות על חשבון השכר הן דבר נפוץ במקומות עבודה, אך יש כללים ברורים לגבי אופן ניכוין בחזרה. כאשר מדובר במקדמה בסכום שאינו עולה על שלושה חודשי שכר, ניתן לנכות את ההחזר ישירות מהשכר של העובד, בכפוף להסכמה בכתב.

אם המקדמה ניתנה למעלה מגובה שלושה חודשי שכר, ישנם תנאים נוספים ומגבלות מחמירות יותר על אופן ניכויה, כולל הסדר החזר פרוס מראש ובהתאם ליכולת הכלכלית של העובד שהתייעץ עם עו"ד דיני עבודה.

בדוגמה של זכויות בעבודה, אם עובד מקבל מקדמה בגובה 24,000 ש"ח, כאשר שכרו עומד על 8,000 ש"ח לחודש, המעסיק לא יכול פשוט לנכות את כל הסכום מהמשכורת הקרובה. במקום זאת, עליו לקבוע מול העובד תוכנית החזרים מוסכמת, בהתאם לכללי הניכוי הקבועים בחוק.

ניכויים בסיום יחסי העבודה

כאשר עובד מסיים את העסקתו, בין אם כתוצאה מהתפטרות או פיטורים, המעסיק רשאי לנכות חובות משכרו האחרון, אך רק בתנאים מחמירים. הניכוי יכול להתבצע מתשלומים שונים שהעובד מקבל עם סיום עבודתו, כגון פדיון ימי חופשה, דמי הבראה, תשלומי שעות נוספות שלא שולמו ופיצויי תאונות בעבודה או כל פיצוי אחר שהוא חייב בו.

עם זאת, ניכוי תשלומים משכר עובד חייב להתבצע רק במקרים שבהם החוב של העובד הוא קצוב, מוכח וודאי, כלומר, לא מדובר בסכום שנמצא במחלוקת. אם המעסיק טוען שהעובד חייב לו סכום מסוים, אך העובד מכחיש זאת או שיש מחלוקת על גובה החוב, המעסיק לא יכול לנכות את הסכום על דעת עצמו. במקרה כזה, המעסיק יידרש להגיש תביעה נפרדת לבית הדין לעבודה, ולא לבצע ניכוי חד-צדדי.

ניכוי כספים ששולמו בטעות – מה מותר ומה אסור?

קורה לא פעם שמעסיקים משלמים לעובדים סכומים גבוהים מהנדרש בטעות, אם בשל חישוב שגוי של השכר, טעות טכנית או תשלום יתר בתנאים לא מעודכנים. למרות זאת, החוק אוסר על המעסיק לבצע ניכוי אוטומטי של כספים ששולמו בטעות – גם אם מדובר בסכום משמעותי.

ישנם שלושה תנאים שצריכים להתקיים כדי שהמעסיק יוכל לנכות את הכספים בחזרה:

1. העובד חייב להסכים לניכוי בכתב – ללא הסכמה מפורשת, המעסיק לא יכול לבצע ניכוי חד-צדדי.
2. הסכום אינו שנוי במחלוקת – כלומר, העובד מודה שקיבל תשלום יתר ושמדובר בטעות. אם העובד מתנגד או טוען שלא מדובר בטעות, המעסיק לא יכול לנכות.
3. המעסיק אינו יכול לנכות יותר מרבע מהשכר החודשי – גם אם הסכום ששולם בטעות גבוה יותר, החוק לא מאפשר למעסיק לנכות את כולו בבת אחת.

אם המעסיק אינו עומד בתנאים הללו של ניכוי תשלומים משכר עובד אך עדיין רוצה לקבל את הכסף בחזרה, עליו להגיש תביעה להשבת הכספים לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט.

במקרה כזה, בית הדין לעבודה יבחן האם יש למעסיק זכות לקבל את הכסף בחזרה, תוך התחשבות בשיקולים רלוונטיים. המעסיק ניכה מהשכר שלכם ללא הסכמה ואתם רוצים לקבל אותו בחזרה? צרו קשר ואחד מנציגי המשרד יסייע.