מי יכול להקים ועד עובדים?

התהליך של הקמת ועד עובדים חייב להתבצע על פי החוק וההתארגנות כפופה לתקנות ספציפיות. כמו כן, מיד לאחר הקמת הוועד צריך לפעול באופן מסודר על מנת לדאוג למיצוי זכויות עובדים עבור כל המעורבים – מיד נפרט על כך.

תהליך הקמת ועד עובדים בישראל

התאגדות עובדים והקמת ועד עובדים הן זכויות יסוד במדינה דמוקרטית, שנועדו להגן על האינטרסים של העובדים מול המעסיק ולשפר את תנאי העסקתם. הקמת ועד עובדים יכולה להתבצע בכל מקום עבודה שבו העובדים מבקשים לייצג את עצמם כגוף מאורגן לצד מעורבות של איש מקצוע מהתחום המשפטי כגון עורכת דין ליאת פייגל,  ובלבד שהם עומדים בתנאים החוקיים שנקבעו לכך.

מהו ועד עובדים?

ועד עובדים הוא גוף המייצג את העובדים במשא ומתן מול ההנהלה, והוא פועל מטעם ארגון עובדים או כשלוחה של גוף עובדים רחב יותר. תפקידו של הוועד הוא לשמש נציגות מסודרת של העובדים מול המעסיק, בין אם בנוגע לשכר, תנאי עבודה, רווחה או סוגיות הקשורות לזכויות עובדים במקום העבודה יחד עם עו"ד ליאת פייגל ושות'.

לצד משא ומתן מול ההנהלה על הקמת ועד עובדים, הוועד אחראי גם על קידום רווחת העובדים – לדוגמה, ארגון אירועי גיבוש, השגת הטבות כלכליות שונות ודאגה לשיפור סביבת העבודה. המסגרת החוקית לפעילות הוועדים בישראל נקבעת בתקנון ועדי העובדים מכוח חוקת ההסתדרות, שמסדירה כיצד ועד פועל ומה סמכויותיו.

הזכות להתאגדות ומשמעותה

כל עורך דין דיני עבודה יודע שהזכות להתאגדות היא זכות יסוד, המעוגנת בסעיף 33 לחוק הסכמים קיבוציים, שמעניק לכלל העובדים במשק את הזכות להתארגן ולהקים ועד עובדים. חופש ההתאגדות נחשב לאחד מהעקרונות הבסיסיים של מדינה דמוקרטית, משום שהוא מעניק לעובדים כוח להתמודד עם המעסיק במישור הקיבוצי ולא רק כיחידים. במידה ולא מצליחים לנצל אותו, כדאי לפנות אל משרד עו"ד ליאת פייגל ושות'.

בשל חשיבותה של הזכות הזו, החוק אוסר על מעסיקים פיטורים או פגיעה בתנאי העסקתם בשל פעילות התארגנות. כלומר, אם עובד מקדם הקמת ועד במקום עבודתו, אסור למעסיק להעביר אותו מתפקידו, לשנות את שכרו או לפטר אותו בתגובה לכך. בנוסף, כל עובד שנבחר לכהן כחבר ועד מקבל הגנה משפטית, כך שהמעסיק אינו יכול לפגוע בו על רקע פעילותו במסגרת הוועד.

מי רשאי להקים ועד עובדים?

באופן עקרוני, כלל העובדים במשק רשאים להתאגד ולהקים ועד עובדים במקום עבודתם. עם זאת, קיימים חריגים, למשל עובדי צה"ל, המשטרה והשב"כ, שאינם יכולים להקים ועד עובדים בשל מאפייני השירות שלהם. במגזרים אלה, זכויות העובדים מוסדרות בדרכים אחרות שאינן כוללות התאגדות קיבוצית.

בנוסף, ייתכנו מקרים שבהם יוקמו מספר ועדים שונים באותו מקום עבודה, למשל כאשר יש חלוקה ברורה בין מקצועות שונים בתוך הארגון. כך למשל, במוסדות רפואיים, רופאים, אחיות ועובדי מנהלה יכולים להקים ועדים נפרדים, משום שלכל קבוצה יש אינטרסים מקצועיים שונים. קיימת גם אפשרות להקים ועדים על בסיס גיאוגרפי, כאשר לארגון יש מספר סניפים או מוקדי פעילות שונים.

תנאים להקמת ועדי עובדים

כדי שוועד עובדים יוכר כגוף יציג למיצוי זכויות בעבודה אחרי תאונות בעבודה או במקרים שגרתיים, עליו לעמוד בדרישת היציגות, כלומר, עליו להראות תמיכה של לפחות שליש מהעובדים במקום העבודה. משמעות הדבר היא שללא גיבוי מספק מצד העובדים, הוועד לא יקבל הכרה רשמית ולא יוכל לפעול כגוף מייצג מול המעסיק.

הקמת ועד עובדים היא תהליך שדורש ארגון והירתמות של מספר משמעותי של עובדים, אך היא מעניקה כוח רב לעובדים במאבק על זכויותיהם.

אפשרויות להתארגנות עובדים

עובדים שמעוניינים להתאגד יכולים לבחור להצטרף לארגון עובדים קיים או להקים ועד עצמאי שיפעל ללא חסות של ארגון ארצי. הבחירה בין האפשרויות הללו תלויה בצרכים של העובדים, בגודל הארגון שבו הם מועסקים ובמידת התמיכה שהם מצפים לקבל במהלך ההתארגנות ולאחריה.

הצטרפות לארגון עובדים

האפשרות הראשונה מלבד הקמת ועד עובדים היא להצטרף לארגון עובדים קיים, המעניק תמיכה משפטית, ניסיון במשא ומתן קיבוצי וגיבוי לעובדים מול ההנהלה. בישראל פועלים מספר ארגוני עובדים גדולים, בהם הסתדרות העובדים הכללית, שמייצגת את מרבית העובדים המאוגדים במשק ופועלת לקידום זכויותיהם מול המעסיקים והמדינה.

קיימת גם הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שמציעה מסלול הצטרפות שונה ומייצגת בעיקר מגזרים מסוימים. ארגונים נוספים הם מען, שמתמקד בעיקר בזכויות עובדים בענפי הבנייה, התחבורה והתעשייה, וכוח לעובדים, שמעניק מענה לעובדים במגזרים קטנים יותר או לכאלה שאינם מקבלים מענה מההסתדרות הכללית.

הקמת ארגון חדש – או נציגות עובדים בלבד

עובדים יכולים גם לבחור להקים ארגון עובדים חדש ועצמאי, אך צעד כזה דורש משאבים, ניסיון משפטי וכוח פוליטי כדי להפוך לארגון יציג שיוכל לנהל משא ומתן אפקטיבי עם המעסיק.

אופציה נוספת לצד הקמת ועד עובדים היא להקים נציגות עובדים או ועד עצמאי ללא חסות של ארגון עובדים מוכר, אך במקרה כזה, הוועד אינו נהנה מההגנות החוקיות של ארגוני עובדים, כמו איסור על פיטורי מתארגנים או חובה של המעסיק לנהל איתו משא ומתן קיבוצי. זו יכולה להיות אופציה מתאימה למקומות עבודה קטנים יותר או למעסיקים שמעוניינים לקיים דיאלוג פתוח עם עובדיהם, אך היא עלולה להיות פחות אפקטיבית במאבקים על זכויות מול הנהלות נוקשות.

שלבים מעשיים בהקמת ועד עובדים

כדי להקים ועד עובדים במקום עבודה, יש לבצע כמה שלבים חיוניים, החל מהחתמת עובדים ועד לניהול משא ומתן עם המעסיק.

1. השלב הראשון הוא החתמת עובדים, שכן כדי שהוועד יוכר כגוף מייצג, עליו לעמוד בדרישת המינימום של תמיכת שליש מהעובדים במקום העבודה. עם זאת, בפועל, ההמלצה היא להשיג תמיכה של לפחות 70% מהעובדים, כדי להבטיח גיבוי משמעותי ולמנוע ניסיונות לפצל את ההתארגנות. העובדים שמצטרפים חותמים על טופסי הצטרפות להסתדרות או לארגון עובדים אחר, במידה והם בוחרים להתאגד תחת גוף קיים. במקביל, יש להסדיר את תשלום דמי החבר, שעומדים על 0.95% מהשכר ומהווים את המקור התקציבי של הארגון שמייצג את העובדים.
2. לאחר השגת התמיכה הנדרשת, מתקיים שלב בחירת הנציגות, שבו העובדים מקיימים בחירות דמוקרטיות לבחירת חברי ועד העובדים. בשלב זה, חשוב לוודא שהוועד כולל נציגים ממגוון מחלקות ותפקידים במקום העבודה, כדי שכלל העובדים ירגישו שמיוצגים בו.
3. מכאן עוברים לבניית רשימת הדרישות, שמבוססת על איסוף הצרכים של העובדים במקום העבודה. הוועד מגבש מטרות ודרישות ספציפיות שהוא מעוניין להעלות מול ההנהלה, תוך שמירה על דיסקרטיות לאורך התהליך, כדי למנוע לחץ מצד המעסיק או ניסיונות למנוע את ההתאגדות.
4. לאחר שהוועד התארגן באופן מלא, עליו לבצע פנייה רשמית למעסיק, שבה הוא מודיע על הקמת הוועד ודורש לפתוח במשא ומתן להסדרת תנאי העובדים.

השלב הסופי של הקמת ועד עובדים הוא ניהול משא ומתן, שבמסגרתו הוועד מקיים שיחות עם ההנהלה במטרה לגבש הסכם קיבוצי חדש או לשפר את התנאים הקיימים. במקרים שבהם המעסיק אינו משתף פעולה, צרו קשר עימנו ונוכל להפעיל כלים כגון השבתה, עיצומים או מחאה, כדי ליצור לחץ על ההנהלה ולדרוש שיפור בתנאים.