ClickCease

הרעת תנאים בתקופת הקורונה

2020 כנראה תישאר לעד בזיכרוננו בתור השנה שבה הבנו שאנחנו לא מבינים. היא תיזכר בתור שנה של משבר בריאותי, אבל לא פחות מכך – היא תיזכר בתור שנה של משבר כלכלי. את המשבר הכלכלי הזה חווים על בשרם רבים, הן עובדים והן מעסיקים, וכדי לצמצם את השפעתו של המשבר הזה עליכם חשוב שתדעו את זכויותיכם.

 

אז מה זה בכלל הרעת תנאים?

הרעת תנאים בדיני עבודה נלמדת מסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים. סעיף זה קובע כי עובד שהתפטר מעבודתו בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתו יראו את התפטרותו כפיטורים. בהתאם לכך יהיה זכאי העובד לתקופת הודעה מוקדמת קודם לפיטורים ולפיצויי פיטורים.

יש לשים לב שמדובר אך ורק בהרעה מוחשית בתנאי העבודה, כלומר לא כל הרעה תזכה את העובד בפיצויי פיטורים במקרה של התפטרות. ההחלטה האם מדובר בהרעה מוחשית בתנאי העבודה נתונה לבית הדין לעבודה, ועשויה להשתנות בהתאם לנסיבות המקרה.

בכל זאת ניתן להגדיר מספר אירועים שנחשבים באופן כללי להרעת תנאים מוחשית, ואלו הם: אי תשלום שכר או עיכוב משמעותי בתשלום, שינוי מהותי בשעות העבודה, הורדה בדרגה או הפחתת שכר, ועוד.

 

הסיבה להרעת תנאים בתקופת הקורונה

הקורונה והאיסורים השונים שהיא הביאה עלינו גרמו לפגיעה כלכלית קשה בענפי עבודה רבים. הקיצוץ בהכנסות מחייב את בעלי העסקים השונים לקצץ גם בהוצאות, כאשר אחת מההוצאות המרכזיות של כל בעל עסק היא ההוצאה על כוח אדם. על מנת לקצץ את ההוצאות הכרוכות בהחזקת כוח אדם אך לא לפטר את העובדים, יכול המעסיק לבחור בשלוש דרכי פעולה עיקריות:

 

אפשרות ראשונה: הוצאה לחל"ת

המעסיק יכול לבחור להוציא את העובד לחל"ת, וכך לא יצטרך לשלם לו משכורת בכל תקופת החופשה. אם משך החופשה הוא מעל 30 יום יהיה זכאי העובד לדמי אבטלה בהליך מקוצר, בהתאם להוראות המיוחדות בימי הקורונה.

עם זאת, הוצאה לחופשה כפויה ללא תשלום, כלומר ללא הסכמתו של העובד נחשבת להרעה מוחשית בתנאי העבודה.

 

אפשרות שנייה: הפחתה בהיקף המשרה

אפשרות שנייה לחיסכון בהוצאות על ההון האנושי היא הפחתה בהיקף המשרה של העובד, ובהתאם לכך – להפחית בשכרו. כאשר נבחרת אפשרות זו על ידי המעסיק מבלי לקבל את הסכמת העובד מראש הדבר נחשב להרעה מוחשית בתנאי העבודה.

 

אפשרות שלישית: הפחתה בשכר

אפשרות זו דומה למעשה לאפשרות השנייה, רק שפה ההפחתה בשכר לא מלווה בהפחתה בהיקף המשרה. כלומר, העובד עדיין יהיה מחויב לאותו מספר של שעות עבודה ביום אך יתוגמל פחות. גם פה החלטה של המעסיק ללא קבלת הסכמת העובד מראש נחשבת להרעה מוחשית בתנאי העבודה.

 

הרעת תנאים לעובדת בהריון או בחופשת לידה

חשוב לציין כי על אף משבר הקורונה, התנאים שנקבעו בחוק על מנת להוציא לחל"ת, להפחית בהיקף המשרה או להפחית בשכר של עובדת בהריון, בחופשת לידה או בתקופה של 60 יום לאחר הלידה לא השתנו.

כלומר, המעסיק לא יוכל לבחור באף אחת מהאפשרויות שצוינו בפרק "הסיבה להרעת תנאים בתקופת הקורונה" ללא קבלת היתר מהממונה לחוק עבודת נשים במשרד העבודה, זאת גם אם העובדת בעצמה הסכימה לכך.

 

אפשרות הפעולה של העובד

כאמור, במקרה של הרעת תנאים מוחשית בתנאי העבודה, כמו הפחתה בשכר, הפחתה בהיקף המשרה או הוצאה לחופשה כפויה ללא תשלום, יכול העובד להתפטר ולזכות בכל הזכויות שמגיעות למפוטר. כלומר, הוא יהיה זכאי לתקופת הודעה מוקדמת לפיטורים, במהלכה הוא יקבל את משכורתו הנוכחית או תשלום חלף הודעה מוקדמת, ולבסוף הוא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים בהתאם לוותק שלו במקום העבודה.

עם זאת, על מנת לממש זכות זו חלה על העובד החובה להתריע על המצב בפני מעסיקו. עליו לתאר לו את ההרעה מוחשית בתנאי העבודה שחווה ולהודיע לו על כוונתו להתפטר. כך נותן העובד למעסיק הזדמנות לתקן. עם זאת, במקרים בהם ידוע שאין המעסיק יכול לתקן את הפגיעה אין צורך בהתרעה.

 

מה עושים כאשר המעסיק מסרב לשלם פיצויי פיטורים?

אם המעסיק מסרב לשלם את הפיצויים המגיעים לעובד כחוק ניתן לתבוע אותו בבית דין לעבודה. שם יצטרך העובד להוכיח שהייתה הרעה מוחשית בתנאי העבודה, שהרעה מוחשית זו היא סיבת ההתפטרות, ושניתנה למעסיק התרעה מוקדמת בדבר כוונתו להתפטר.

חשוב לדעת שלעיתים יראו את המשכת העבודה במקום ללא תלונה כהסכמה שבשתיקה לתנאים החדשים, ואז העובד לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים בשל התפטרותו. על כן חשוב להביע את אי שביעות הרצון מההרעה כבר מהשלב הראשוני ביותר.

 

ההשלכות של הרעת התנאים על העובד

להרעות התנאים המצויות בימי קורונה, הפחתה בהיקף המשרה, הפחתה בשכר העובד והוצאה לחל"ת ישנן מספר השלכות על עתידו של העובד. נעמוד על המרכזיות שבהן:

 

השלכה ראשונה: על הפנסיה של העובד

להפחתת שכר עלולה להיות השפעה הן על הכיסוי הביטוחי במסגרת הביטוח הפנסיוני, והן על גובה קצבת הפנסיה לה יהיה זכאי בעתיד.

עם זאת, בעקבות משבר הקורונה נקבעה הארכה לתקופה בו נשמרות זכויותיו הפנסיוניות של מי שהפסיק לעבוד או של מי שהכנסתו הופחתה ביותר מ-20%.

 

השלכה שניה: על קצבאות ביטוח לאומי

קצבאות מסוימות של ביטוח לאומי מושפעות משכרו של העובד, למשל דמי אבטלה. על כן אדם ששכרו הופחת עלול להיות זכאי לקצבה נמוכה יותר כשיזדקק לה.

 

הרעת תנאים בתקופת הקורונה: סיכום

משבר הקורונה תפס את כולנו לא מוכנים, מהפוליטיקאים ועד אחרון העובדים במשק. אי לכך אנו נאלצים בשוק העבודה לשלם לעיתים מחירים כואבים, אך אסור לשכוח שזכויות עובדים קיימות גם במצב מבלבל וקשה זה.

דווקא בימים אלו חשוב שתדעו לעמוד על הזכויות המגיעות לכם בעת הרעת תנאים במקום העבודה, כי הן יכולות לעשות עבורכם הבדלים משמעותיים בתקופה הקרובה. נפגעה הכנסתך בימי הקורונה? לא בטוח מה לעשות? פנה/י לעורך דין ליאת פייגל, עו"ד מומחית לדיני עבודה.

מה היה לנו עד עכשיו?

מחפשים משרד עורכי דין בנושא ?
לקבלת ייעוץ חינם השאירו פרטים