ClickCease

זכויות מעסיקים

זכויות מעסיקים: כן, גם זה קיים – השיח הדומיננטי ביותר סביב דיני העבודה הן כמובן זכויות העובדים, עד כדי כך שלעיתים שוכחים שישנן גם זכויות מעסיקים. זכויות אלו, על אף שהן מעטות יותר, חשובות לא פחות ליצירתו של מעגל עבודה מתפקד.

 

זכויות עובדים מול זכויות מעסיקים

האמת היא שהדימוי שנוצר לדיני העבודה עוסקים בעיקר בזכויותיהם של העובדים אינו חוטא לאמת. אחרי הכול, מערכת דיני העבודה מראש מניחה שפערי הכוחות במסגרתם של יחסי עבודה נוטים לטובתם של המעסיקים, ועל כן מעניקה לעובד פריבילגיות שונות כדי לחפות על כך.

אך אין זה כמובן אומר שלמעסיקים אין זכויות, שכן קשה להאמין שניתן היה לקיים מערכת יחסי עבודה תקינה בצורה כזו, ואכן החוקים והפסיקות שמרכיבים את דיני העבודה מתייחסים גם לזה.

חלק מזכויות המעסיקים שבדיני העבודה נגזרות באופן ישיר מחובות שמטיל הדין על העובדים, אך חלקן זכויות עצמאיות שאינן נושאות בקרבן חובה נגדית.

במסגרת מאמר זה נעמוד על זכויות המעסיקים המרכזיות בדיני העבודה ובדרכים להגשמתן.

 

זכות ראשונה – הזכות שלא לשלם פיצויי פיטורים

הזכות הראשונה שבה נעסוק היא זכות שעומדת כנגד אחת מזכויות העובד הבסיסיות ביותר – הזכות לפיצויי פיטורים. זכות זו מוענקת לעובד על ידי חוק פיצויי פיטורים, אך כבר שם מוטלות עליה הגבלות.

הגבלות אלה כוללות את האפשרות למנוע מעובד את פיצויי הפיטורים, כולם או חלקם, על פי התנאים המפורטים בהסכם קיבוצי החל עליו.

מכאן כמובן נגזרת זכותו של המעסיק לפטר עובד ללא תשלום פיצויי פיטורים תחת נסיבות מסוימות.

חשוב לדעת כי החוק אמנם מדבר על הגבלות בהסכמים קיבוציים, אך בית הדין לעבודה הרחיב את הכלל כך שהוא חל במקרים מסוימים גם על יחסי עבודה שלא חל עליהם כל הסכם קיבוצי.

 

באילו נסיבות הזכות חלה?

אם כן, הדוגמאות העיקריות לנסיבות בהן זכותו של המעסיק לפטר את עובדו ללא תשלום פיצויים קשורות במקרים בהם הפר העובד את חובות האמון שלו כלפי מעסיקו, למשל על ידי גניבה מהעסק או ביצוע מעשה פלילי כלשהו.

זכות זו חשובה במיוחד למעסיקים מכיוון שהיא מעניקה להם את האפשרות לפטר עובדים גרועים במיוחד ללא מחשבה על המחיר שיצטרכו לשלם בעקבות כך. זוהי זכות שמהווה את הבסיס לחיי עבודה תקינים.

 

זכות שנייה – הזכות לקבלת הודעה מוקדמת לפני התפטרות

הזכות השנייה המוענקת למעסיקים היא זכות שיש לה מקבילה גם בעולם זכויות העובדים, והיא הזכות להודעה מוקדמת. ממש כשם שלעובד יש זכות לקבל הודעה מוקדמת לפני פיטוריו, כך גם למעסיק הזכות לקבל הודעה מוקדמת לפני התפטרותו של העובד.

הרציונל של שתי הזכויות, זו של העובד וזו של המעביד, זהה בעיקרו, והוא לאפשר לצד השני להתכונן לקראת הבאות. האינטרס הזה לגיטימי כשמדובר בעובד הזקוק למקור פרנסה חדש, ולגיטימי כאשר מדובר במעביד הזקוק לעובד חדש על מנת להשאיר את העסק שלו בתפקוד מלא.

 

הפרת החובה על ידי העובד

הפרתה של חובה זו על ידי העובד עשויה להביא לסנקציות כלפיו, וזאת מתוך הבנה של חשיבותה של ההודעה המוקדמת למעסיק ולמעגל העבודה בכלל. הסקציה כוללת תשלום פיצוי למעסיק בגובה השכר שהיה צריך לקבל העובד בימי ההודעה המוקדמת עליהם פסח.

ישנה מחלוקת האם המעסיק יכול לקזז את הפיצויים שחב לו העובד מכוח הסנקציה הזאת מפיצויי הפיטורים, שנכון להיום עוד לא הוכרעה בפסיקה.

 

זכות שלישית – הזכות לתום לב ולנאמנות מצד עובדיו

יחסי עבודה מטילים על שני הצדדים להם חובות תום לב ונאמנות, כאלו החורגות מיחסים חוזיים רגילים, וזאת בשל האופי האישי והקרוב של יחסי עבודה.

מחובות אלו נגזרות כמובן גם זכויות, שביחס למעסיק מדובר בזכויותיו לנאמנות ולתום לב מצידם של עובדיו. כך למשל זכאי המעסיק לכך שעובדיו לא יגנבו ממנו או יהרסו את רכושו, וגם שלא יגלו את סודותיו המסחריים לאחר.

זכויות אלו מתנגשות לעיתים עם חופש העיסוק של העובד, המאפשר לו לאחר סיום עבודתו אצל המעסיק להקים עסק מתחרה לו, ועל כן בית המשפט מאזן ביניהן בדרכים שונות.

כך למשל, עצם הקמתו של עסק מתחרה אינה נחשבת להפרת חובות הנאמנות או תום הלב, אך גניבת לקוחות מהמעסיק הקודם עשויה בהחלט להיות כזאת.

 

זכות רביעית – הזכות לנהל את העסק

הזכות הרביעית היא אולי הזכות הנחוצה ביותר על מנת לנהל משק תקין, והיא הזכות של המעסיק לנהל את מקום העבודה לפי ראות עיניו. זכות זו נקראת לעיתים בפסיקה בשם "פררוגטיבה ניהולית".

בניגוד לזכויות הקודמות שעמדנו עליהן, הנגזרות באופן ישיר מחובות מסוימות של העובד, זכות זו נגזרת מן הזכויות החוקתיות לקניין ולחירות, ועל כן מדובר בזכות חזקה במיוחד, על אף שהיא כמובן מוגבלת בהיבטים שונים על ידי דיני העבודה עצמם.

זכות זו כוללת את החירות לקבל החלטות כמו מועד היציאה לחופשה שנתית של העובדים, שינוי מקום העבודה, ביצוע תהליכי רפורמציה בארגון, ועוד.

 

סיכום

בניגוד לנהוג לחשוב, לא כל המעסיקים הם בעלי הון ומשאבים העומדים בראשם של ארגונים גדולים וכוחניים. אחרי הכול, גם בעליהם של עסקים קטנים הם מעסיקים, וגם הם זקוקים פעמים רבות לסיוע במיצוי זכויותיהם.

סיוע זה ניתן כמובן על ידי עורך דין לדיני עבודה, ומוטב אחד שמומחה בייצוגם של מעסיקים. תפקידו של עורך דין שכזה בייצוג מעסיקים הוא כפול, וכולל שני שלבים.

השלב הראשון הוא שלב של לכתחילה, כלומר ארגונו של מקום העבודה וקביעת הנהלים בו כך שיביאו למיצוי זכויותיו של המעסיק וגם יגנו עליו ככל האפשר מפני תביעות של עובדים.

השלב השני הוא שלב של בדיעבד, כאשר המעסיק כבר נמצא בעומקו של הסכסוך, בין שהיה יכול להימנע על ידי הכנה מוקדמת ובין שלא, וכאן הנטל העיקרי על כתפיו של עורך הדין הוא ייצוג המעסיק מול העובד, ובמקרה הצורך – גם בבית הדין לעבודה.

 

מעסיק? רוצה לשמוע עוד על זכויותיך? פנה/י לעו"ד ליאת פייגל, עורכת דין מומחית לדיני עבודה.

מה היה לנו עד עכשיו?

מחפשים משרד עורכי דין בנושא ?
לקבלת ייעוץ חינם השאירו פרטים